אני מת על שינויים לרעה, כמו היום בבוקר כשפתאום שאתה בא בשיא הבטחון אבל הכל ההפך ממה שציפית.
זה ממש ממש מצויין וטוב שיש שינויים לרעה, ברגע אחד אתה נופל ואתה לא מצליח ולא הולך אז מפעילים תראש.
ברגע שדברים מהתהפכים בפתאומיות והופכים לרעים זה טוב כי זה מעיר אותך אתה מקבל כאפה ואתה..
אתה אומר רגע רגע מה הולך פה למה המצב הזה ככה אתה חושב שנייה קדימה ומנשא להתאזן ולהתאפס.
לא רק שאתה מתאפס אתה גם לשנייה ער בעולם הישנוני הזה, כולם הולכים כמו זומבים, גם אלה שבטוחים שהם חיים
כולכם זומבים!
זומבים זומבים זומבים!
גם אני זומבי נעים להכיר!
כשמנבאים דברים רעים זה נוראי, ממש איכסה, מספיק להגיד שיהיה רע או לנבא שטויות כאלה.
אחרי זה ימים שבועות וחודשים פשוט חושבים בראש אוי מה יהיה מה יהיה מה יהיה, אם היית כזה מושלם וטוב..
כבר היה פתרון ממזמן ואפאחד לא היה דואג או מודאג אבל בגלל שכולם נאחסים וזומבים סתם חוזים רע
כדי שישב בראש ויציק וייתכן את המוח ויביא סתם עוד ועוד רע יחד איתו, אם היינו חכמים לא היינו מנבאים רע, רק טוב!
כך שאם קורה משהו רע הוא יהיה מפתיע נקבל כאפה וניהיה שוב ילדים טובים וכחולים קטנים עם כובעים לבנים.
ילדים כולם!
רק ילדים!
ילדים קטנים בעידן מחשבים!
אני מזה מתפוצץ מצחוק עכשיו, אפילו שאני מפסיד לילה לבן, שיהיה אני ממש נהנה משחקים דוטה!
חח למה הפכתי :).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אורן שלא מת