יום ד' - 26.07.2017
שעה: 08:00, רמלה
אינני מרגיש שאביע חרטה על הציניות שרצה במחשבותי,
אני מוצא ציניות זו שונה כל כך מהתחושות והאמירות
בקבוצה, אך לא אצטער. הבנתי כי זוהי ציניות (ניתן
לומר גסה) לאחר שמפקד הצוות החליט להציג לנו את
האנימציה האומנותית של אנשי הימין הקיצוני הישראלי.
כולם ראו שימוש כוזב ברגשות ציבור וזיהום הציונות באופן
הדומה לזיהום חופי הכינרת בחופשת הפסח. בעוד אני
הייתי ביושבים מן הצד וראיתי בדמיוני איך דגלים אדומים עם
סמל 'מגן דוד' שחור במרכז, בתוך עיגול לבן בסימטריה מושלמת
מתגלגלים מטה לגובה משכן הכנסת וצה"ל עושה מסדר
בטקס החניכה.
מי אנחנו חברה ישראלית מנופצת? אנשי פוליטיקה
שחושפים שיניים כשחודרים לנו לטריטוריה, אך יושבים
בבתי קפה בתל-אביב ומדברים על אג'נדה חברתית
שהיסוד שלה הוא חמלה, אהבת מולדת מול קריעה
מהגלות, עם סגולה נבחר הטוב מכל העמים?
האם היהירות היהודית של המאה ה-19 היא אותה
יהירות שהפכה לתקומה, גבורה, נצחונות מהפכניים שלא
הכירו בספרי ההיסטוריה הצבאיים עד קום מדינת ישראל?
הגלולה המרה שלי בהכנות למסע הזה היא המחשבה כי
למרות הסיפורים, אנחנו אותה חברה יהודית קרועה כפי שהיינו אז.
קפה נחמה וחצי, ונקווה שלפחות זה ישאר..
כנראה שאעדכן הרבה בתקופה הלא מבוטלת הזו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אורן שלא מת