יום א' - 13.08.2017
שעה: 22:40, ורשה
משהו שהמקום הזה לא מאפשר לנו, מביך
כישראלי להגיע ולהתמודד עם המחסומים האלו.
אולי מתוך מגננה, ריחוק נפשי שמונע ממך לגעת
ומונע ממך לראות את הצרחות שמאחורי המדרכות
המלוקקות מנקיון אירופאי. מי הם היו, הקולות
ששתקו שצרחו? האם זה מה שיקרה פה,
אמצא יותר שאלות משהיו לי?
לפני מספר שנים שמעתי הרצאה מיליטרית ישראלית
על הסיפור שיספרו, מה יגידו הילדים של הילדים על
המלחמה הבאה. מה יגידו אנשי הפוליטיקה מאחורי גבם
של אנשי פוליטיקה אחרים? האם להיות עם אלון
בסלע, חזק כל תופת ומנצח כל צורר זוהי אמירת
הניצחון? האם הצורר חשב על היום שאחרי וראה
את הנולד שדור אח אחרי כבר קיימים מאות תנועות
מכחישות. לאחר שתי דורות נוספים הריטואל הוא
איזו אגדת פסח שאין יודע מה אחרי סיפוריה.
האם יחשבו כי השילומים מהווים קבלת סליחת
העמים?
מפחד למצוא אכזבות ועוד יותר מפחד מאנשי השקר
שמתמיעים וכותבים דבר מה שבעירה מרוחקת
יהפוך אמת ומציאות.
הימים הפכו קשים והלילות יותר, העיוותים בבטן מורגשים יותר מתמיד והמחשבות שוטפות בכל שעה ביום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אורן שלא מת