עם תחייה את המחר, הכל ישתנה לטובה (:

סליחה שאני מבלבלת אותכם :]

אבל אני מאוושרת !

ואף אחד , אבל אף אחד ,

לא יוריד לי את החיוך מהפנים !

אני מאוהבתתת D:

זהו , ככה , אני ממש שמחה !

אור , כבר לא בראש שלי ,

רק הוא .

הוא , הוא , הוא !

אוווקי ,

עדיין במצב-רווח.

אין , באמת שאני לא מבינה ת'חיים יותר.

לא רק שנפרדנו , עכשיו הוא מקלל אותי , יורד אליי ?

בחיים , בחייים , בחיים , לא חשבתי שהוא יתנהג ככה.

כמעט בכיתי שם.

באמת שזה לא מובן.

לפחות אני כבר לא אוהבת.

אז עכשיו , אני רק מקוווה ,

להתאב בבמישהו אחר ,

ושהוא פשוט יעלם ליי מהחייים.

כי אני לא יכולה לסבול את זה יותר .

אני מנסה לשכוח אותו ,

אבל לא יכולה .

בוא בכל מקום , בכיתה , בשכבה , במסיבות , בכל מקום !

אני לא מבינה מה קרה .

בלי ששמתי לב ,

הכל השתנה .

החיים ניהו אחרים ,

האוויבים ניהו חברים .

שנאה ?

חווזרת ,

אהבת אמת ?

כבר לא קיימת .

עם ככה זה החיים האמיתים ,

למה לסבול ?