נראה לי שאני סובל מדיכאון: לא יצאתי מהבית כבר יומיים,עליתי במשקל(עכשיו אני בסביבות 61) והגרוע מכל,אני כותב בבלוג הזה,כבר פוסט שני בשבוע אחרי שעשרה חודשים לא כתבתי..עצוב.
כואב לי הניתוח בברכים שלא עשיתי..נורא כואב לי,כמה כואב לי? כואב מספיק שאני אכתוב על הביקור אצל הרופא הצבאי
לפני חודש וחצי גיליתי שעברתי ניתוח בברכים,לקחו אותי לבדיקה רפואית כחלק מתחילת הטירונות שם גיליתי שעברתי ניתוח בברכים שמונע ממני לעשות כל פעילות חוץ מכאלה שמתחשק לי.
הגעתי לרופא שדיווח לי על הניתוח בברכיים במבט מודאג:
"אני רואה שעשית ניתוח בברכים"
- לא,לא עשיתי שום ניתוח
"כתוב שעשית ניתוח!"
- לא עשיתי ניתוח
"עשית ניתוח בברכיים!"
- נו טוב עשיתי..
"אז לא עשית ניתוח בברכיים?"
- לא, לא עשיתי.
"אז עשית ניתוח בברכיים ואלה כל הפטורים שאתה מקבל על זה"
פה כבר קיבלתי את מגילת הפטורים שלא שימשו אותי בכלום למעט מקרים של אין לי כח ,זמן לשבת(פטור ישיבה כל 20 דקות) והיו הרבה מקרים כאלה;)
ועכשיו ממש,אבל ממש כואב לי הניתוח.
וזאת סתם תמונה שלי מהטירונות (הימני) (לא מתאים לי לחייך)

בכל אופן,זה מדאיג,10 חודשים לא כתבתי פה כלום ופתאום 2 פוסטים בשבוע, נראה לי שאני באמת מאבד את זה,אני צריך לצאת להשקיף על העולם,ליצור לי חומר חדש לצחוק עליו,יותר פשוט, אני צריך בחורה,אני צריך לראות פורנו!