כןכן, סתם עוד אחת..

כן, זהו, נכנעתי.. הייתי חייבת מקום לפרוק ופשוט אין לי.. אז כן, אני פותחת בלוג..

לא יודעת מה יהיה בו.. העיקר שאני יוכל להגיד סופסוף את כל מה שאני רוצה איפשהו!

בתור התחלה.. אני מבואסת ברמות מטורפות.. באמת בחיים לא הייתי כל כך מבואסת... וזה עוד פעם בגלל הדבר הזה..

מי המציא את הספורט אז בכלל? מי האידיוט שחשב על זה? ולמה התחלתי עם החרא הזה בכלל?!

איך אני מצליחה להפסיד ככה.. שמישהו יסביר לי.. איך אני יכולה לשחק כל כך גרוע? אני כל כך יותר טובה מהן..

למה אני פשוט כל פעם מפסידה לכאלה יותר גרועות ממני?!

אהההההההההה בא לי להתאבד!!!

וזה עוד הייתה אליפות ישראל.. מצאתי לעצמי זמן לשחק ככה... אוף..

טוב, אני יסביר.. אני כבר איזה 5 שנים משחקת באיזשהו ספורט.. ו.. אני לא רוצה לספר כאן מה זה..

אתמול הייתה לי תחרות כל כך חשובה.. ואני פשוט הפסדתי.. 2 משחקים.. הפסדתי... ואני כל כך מבואסת.... אני לא יודעת מה לעשות..

הפעם באמת איכזבתי את עצמי.. כל כך.. נמאס לי מזה..

אבל הקטע הוא.. שאני פשוט לא יכולה לחיות בלי זה.. יום אחד אני לא משחקת אני מרגישה כמו איזה דבה ואני מתגעגעת לזה..

אז היום.. זה לא קרה לי.. פשוט שכבתי על המיטה במשך 3 שעות ולא עשיתי שום דבר חוץ מלרחם על עצמי.. לרחם על עצמי?!?!

מה יש לי לרחם על עצמי.. אני פשוט לוזריתתת! כבר מזמן הייתי צריכה לפרוש מהחרא הזה...

טובב יואו חפרתי.. אני יודעת שזה לא היה כל כך מעניין.. אבל פשוט הייתי חייבתי להגיד את זה כברררר...

לילה טוב, ומקווה שפוסטים הבאים יהיו יותר טובים..