בחמישה החודשיפ האחרונים , אני אט אט התחלתי לפתח כל מיני
עקצוצים וריגושים כלפיו.
לא האמנתי שיש לזה סיכוי ממשי לקרות.
זאת לא אהבה, וזה גם לא מה שאני מחפשת.
אבל הגיע הזמן שאוכל לפתח את עצמי מבחינה רגשית גם
למקומות אחרים.
לעולם לא אוכל לשכוח את המבט הבהול הזה אתמול , נדמה הייה
שהוא אכן לא מאמין.
ובאמת מגיע לו. הוא עושה כ"כ הרבה עם החיים שלו.
שלא נדבר על זה שהוא נגלה אלי אולי איזה פעם אחת או שניים,
וראיתי את הנשמה שלו.
מפוחת ושקטה. אבל הייה הייתה שם מנסה לא לקרוס אחרי כל
המאמצים הכושלים שהיא הותירה אחריה.
הוא אמר
לי שהוא נפגע שלוש פעמים.
ובאיזה
שהוא מקום זה לגיטימי, הרי מי מאיתנו לא נפגע?
~הערה:
אני שמחה שאני לא כותבת בבלוג הזה את פוסט המאה שאומר "אוי , אנחנו לא
מסתדרים ורבים שוב ושוב.".~
באמת
שבסביבה אחרת הוא קשוח כזה, מחלק הוראות ומשחק אותה כזה ביג בוס והכל, בחיי שלא
ידעתי שמאחורי כל זה, יש מישהו כ"כ מתוק ורגיש.
בא לי
לנסוע איתו לקצה העולם, לבלות שם איזה סופ"ש. אפילו לא, כמה ימים. יום. זה לא
הזמן אלא האיכות שבה אעביר אותו.
~מזמן
לא הייה לי פוסט שבא מהתרגשות שכזאת~
אני מכוסה
בחיזורים . אני לא פגועה או מדממת מכאב נפשי. כלום.
שמחה.
זה איך אני רוצה לתאר את התקופה הזאת.
ליטל ומור
לצידי, ושתיהן, כל אחת בדרכה עוזרות, תומכות ומתנגדות אלי. מי צריך יותר אצל חברות?
אני רוצה
להשאר מקצועית ולא להראות שום רגש יותר מידי, כי אחרי הכל שם הסביבה חייבת להיות
נייטרלית.
כל אתמול
בלילה הייתי פרפרים בבטן.רק חושבת על איך וכמה אני אעשה אותו.
ולאו דווקא
מבחינה מינית ברוטלית, אלא .. לתת לו את כל הרגש שהצטבר לי.
זה הורג
אותי שהוא לא ידע. או שמא הוא שיחק עצמו לא יודע.
"מה
יש לי לתת לה? אני כל הזמן עובד וגם, בחורה זה כסף".
לא
חייבים לראות חברה כל יום מבוקר עד ליל כדי להיות חבר שלה.
אפשר שהיא
תבוא כמה פעמים לעסק, ואחר כך פעם בחודש תתן לה את היום השלם של פינוק ואהבה שהיא
תזכור לכל החודש ותנצור אתזה.
Feels good to be desirable..
מבט שלו
עושה לי טוב.
"תתני
לי לחשוב על זה?"..
מן הסתם
שלא אצפה שתתן לי תשובה בן רגע.
אבל המחשבה
שהוא יסרב, לא מרפה ממני.
אתמול
נתתי לו נשיקה ממש רכה ועדינה בצוואר. זה הרגיש נהדר. וסקסי נורא (במקביל).
רק
שיגיד כן.
בלי עין
הרע ..
טפו',
טפו', טפו.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
