הרגע הזה שאתה מרגיש כאילו בעטו לך בבטן שהכל נהיה לך מטושטש וכואב לך עמוק עמוק בפנים. שלא בא לך לעשות יותר כלום. שפשוט בא לך לחבק את אותו מישהו יקר ולבכות ביחד. ככה זה היה הרגע כשדודה שלי בישרה לי שההפריה לא הצליחה. גרוע מזה, הקטנים לא שרדו את ההפשרה... יכולתי לראות ראש קטן ובלונדיני מונח על חזי כשהוא מנמנם בשלווה... רציתי שיקראו לו אלון, שירוץ וישחק ביחד עם שני האחיות המהממות שלו...אלוני שלי, הייתי מפנקת אותך כל כך הרבה ואוהבת אותך עד שהיה נמאס לך.. הייתי קונה לך בגדים, מקלחת אותך ומרדימה אותך בזרועותי.הייתה לך אימא מדהימה, דודות מדהימות, סבא וסבתא אדירים, אבא מקסים ואנחנו הבני דודים הגדולים היינו אוהבים אותך כל כך הרבה... אימא שלך הרוסה אלוני שלי, הרוסה כמו שלא שמעתי אותה מעולם ואני פה תקועה בבסיס בלי יכולת לצאת אליה... תשמור לי עליה שם מלמעלה יחד עם שני האחים\האחיות שלך שעדיין לא נתתי להם שם... תשמרו לי עליהם, על אימא ועל אבא שלכם, ועל האחיות הגדולות שלכם שהיו שמחות להכיר אתכם ולהתלהב מכם בגן... אלוני שלי, אני אוהבת אותכם... וכמה ציפיתי להכיר אתכם... אז תשנו שנת עד מלאכים שלי... אוהבת, יהודית...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Candygirl