אחרי המתכונת בפסיכו אתמול, שדווקא הייתה ממש בסדר(המבנה בגרות ממש מושלם)
ירדתי לי במדרגות, חברה שלי מחכה לי למטה וכולי באה לשאול אותה "אז בדקת את השלב האנאלי?"(נו פרויד)
אבל לא הספקתי לשאול כי פשוט התרסקתי על הרצפה וסובבתי את הקרסול. בנוהל.
אז אני שוב תקועה בבית עם קביים מזויינות בלי אפשרות לעשות כלום לבד.
ואפשר להגיד שאתמול זה היה הקש ששבר את גב הגמל(וכמעט גם את הגב שלי) כי אני כל הזמן מועדת בגלל הקרסול הבעייתי שלי והמון פעמים אני נוקעת ומסובבת את הקרסול בדרך ממש מסוכנת ומגבילה שמובילה לשבועיים-חודש של כאבים וקביים.
אז אני ואמא החלטנו שהגיע הזמן לפיזיותרפיה.
נמאס לי כבר שכל פעם שאני הולכת אני דואגת שהקרסול שלי יתעקם ויכחיל, אני אפילו לא יכולה ללכת עם טבע נאות בלי הפחד שאני עומדת להחליק לי אל מותי(מוכר למישהו?) ושלא נדבר על קצת עקב או פלטפורמה, זה בכלל יכול להוביל לצרות. ואני 56 אני צריכה עוד קצת גובה COME ON!!!!
ושלא נדבר מתי שאני עושה ספורט אומשהו! כל שיעור זומבה אני מרגישה שאני עומדת לשבור את הקרסול. כנל גם בשיעורי קארטה-איגרוף-קפוארה שלי
מפחדת שלפני פולין או בפולין(!) אני פתאום אפצע, או לפני טיסה כלשהי או הופעה או אפילו לפני הצבא :( גם הורידו לי על הקרסול פרופיל.
מקווה לטוב בקיצור. מכתה ד' יש לי בעיות עם הקרסול וזה קצת מיליון זמן.
ביום האחרון לחופש אחותי שמה מלא שירים נוסטלגים ונזכרתי שממש אהבתי את דמי בתקופה של קאמפ רוק:( אז במקום ללמוד למתכונת בתנ"ך אני בטמבלר וכאן וגם מצאתי כמה שירים נחמדים של דמי.
But even if the stars and moon collide, I never want you back into my life You can take your words and all your lies, oh oh oh I really don't care