עוד ממש שנייה מתחילה השנה האחרונה שלי.
בכתה י"א שמתי זין ענק על הלימודים, זתומרת, שיקרתי לעצמי שאני מהזה לומדת, אבל לא למדתי למבחנים והפרעתי מלא בשיעורים. יש כמה בגרויות שאפילו להן לא למדתי ולרוב המתכונות גם לא למדתי או למדתי ממש מעט.
כנראה שאני לא מטומטמת כי סיימתי את השנה בהצטיינות!
אבל החלטתי שהשנה האחרונה חייבת להיות שונה, אני לא יכולה כל הזמן לקחת את הלימודים כמובן מאליו ואת הציונים כמובן מאליו, אני רוצה לקבל ציונים שבאמת מתאימים לי וליכולות שלי.
כל פעם מחדש אני אומרת: השנה אני אלמד! אבל אני מקווה שהפעם זה באמת יקרה
ועודמעט צבא איזה קטע הזוי. נשבעת אני עדיין הילדה הקטנה שאוהבת הלו קיטי שבוכה משטויות.
באסה שלא הלכתי לאף הופעה, ממש רציתי ללכת להופעה של אלישע אבל לא יצא בסוף. וגם למי יש כסף.
אבא החליט שהוא לא מממן לי יותר את הנהיגה, הפתעה מטורפת! ואני כזאת כושלת שיש לי עוד מלא שיעורים לעשות ועוד בכלל לא עשיתי טסט. קיצר עוד איזה אלפיים שקל שאין לי מכספי הלא קיים
כי אמא שילמה הרבה ואמא מושלמת משלמת על כל חרא קטן מאז שאני קיימת, אז אין סיבה שהיא תוציא עליי עוד כל כך הרבה כסף.