יש לי גוף דפוק. מלבד העשרה קילו המיותרים שיושבים עליי, יש לי מבנה גוף לא פשוט שהוא הינו "שעון חול".
אני סובלת מזה כל הזמן, כי יש לי אגן שיכול להציל קהילה שלמה של ילדים באפריקה.
יש בחורות מהזה מהממות עם המבנה גוף הזה והן באמת מהזה שוות ונראות מעולה, כמו שרון הבלוגרית לשעבר, אבל זה לא כך אצלי!
אז היום הלכתי עם אמא לקנות שמלה, קודם כל למסיבת סיום. הנשף שאלוהים יעזור לי ולשפיות שלי.
מצאנו שמלה ברנואר שאמורה להחמיא למבנה גוף שלי, כי היא מדגישה את המותניים הצרות שלי. אבל אז מגיע האגן ובום! 
אני לא חושבת שאף שמלה תראה עליי נורמלי בקיצור.
אבל קנינו את השמלה כי אני חייבת שמלות ואמא אמרה שהיא מהממת עליי בטירוף והיא התלהבה ממנה בערך שעה. רציני.
יש לציין שבערך מהגיל בו אמא הפסיקה להלביש אותי (תחילת היסודי כזה?) אני לא הולכת עם שמלות (נכון אמא??)
והיה לי כל כך מוזר לראות את עצמי עם שמלה, לא אהבתי את זה בכלל אבל זה לגמרי היה שינוי מרענן.
ואז כבר הייתי ממש אמיצה וגם קניתי שמלה מהממת בטירוף מפול אנד בר, כזאתי, רק שלי כן יש ציצי
אותו עיקרון של מותן ואגן, אבל דווקא כאן משום מה האגן לא נורא. אולי כל כך התאהבתי בה שאני משקרת לעצמי מלא שאני לא נראית בה כמו בטטה.
הכי נורא זה שגם אם עכשיו אני ארד את ה10 קילו ואני אהיה במשקל המושלם שאני רוצה, תמיד יהיה לי אגן רחב יותר ואני לא אהיה *מחפשת תמונות בטמבלר*

אני כל כך מתגעגעת לספורט שלי וליוגה שלי ואומיגאד