קטע מיומני, אמיתי-אמיתי.
שאני מבקשת, ממש מבקשת.
רק מי שמרגיש שיוכל לעזור לי, כבר מעכשיו.
מי שלא מזלזל בי, בגילי, באופיי, בפוסים שלי,
מי שאני חשובה לו, ומי שחשוב לי.
רק שהוא יקרא.
נכון ואלי תחשבו-
"אז למה פירסמת ? זכותנו לקרוא..?"
אבל זה שקראתי זה לא אומר שאתם יכולים לקרוא !
עם אתם לא מרוצים ? יש איקס אדום וחתיך ביותר שישמח (וגם אני) שתלחצו אליו.
תודה, ומי שמכיר אותי ?
מכיר מכיר כלומר לא "בחיי ישרא-בלוג" אלא בבצפר, שגר לידי וכו'..
שלא יקרא ! אני מבקשת ממך, ילדה, אמרת לי שלא תקראי-בטחתי בך.
ואת קוראת, בלי חוצפה.
סמכתי עלייך...אמרת שלא ופתאום כן ? יש לי רשימה של קוראים קבועים עם לא ידעת. ><"
הקטע ~

לחצו לגודל המלא.