תכלס היום הראשון בבצפר היה סבבה, האמת היה כיף. 
חסרת ביטחון עצמי.
לא הולכת ברחוב-אלא עם אני מוסתרת,
לא נפגשת עם חברות-אין לי את האומץ להזמין,
לא עושה דברים שישימו לב שאני פה,
לא עושה כלום, חוץ מ..
טוב יש קצת דברים,
אבל ביטחון עצמי ? לא.
מביטחון עצמי גבוה וילדה שתמיד יש לה חיוך על השפתיים,
הפכתי לילדה חסרת ביטחון עצמי שמתבודדת ושמה מסכה על הפנים.
מסכה שמכסה את הפנים האמיתיים שיראו רק מיה "השמחה" שלא ידעו כמה כואב לי, שאני עצובה. שאין לי ביטחון עצמי.
מבטיחה לעצמי שהכל יהיה בסדר, ממלמלת לעצמי "שהכל יהיה בסדר", "שאני צריכה לשים פס על כולם" וזה פשוט לא הולך !
לא משנה מה כתבתם לי בתגובות שלמטה, שקראתי, הבנתי ובאמת הקדשתי תשומת לב מלאה,
זה לא יקרא לי, פשוט לא.
זה משהו שכבר נמצא בתוכי - במיה הזאת..
והלוואי שהייתי יכולה להשאב לעולם של ישרא, עם החברים והאנשים שאוהבים אותי ושעוטפים אותי בחום ואהבה.
אבל זה לא יקרה, ישרא זה לא החיים שלי, החיים שלי הם החיים הנוראיים שתמיד עם מסכה.
"היום לא פורים, ילדה !"
ד"א-אני משנה את שם הבלוג לכוכב המשאלות, מכיוון שאני לא אוהבת את השם הנוכחי.
אני מחליפה לעיצוב שהיכנו לי במאייס. (יש כמה)
שתהיה לכולכם שנת לימודים מדהימה ומוצלחת. (:

עריכה-
נמאס לי !
למה אני לא יכולה להיות אופטימית ?
כל הפוסטים שלי עצובים, סתם.
אני לא מבינה מה הטעם בחיים האלה,
צריך לשמוח . (:
להנות, להתאהב (מחדש) להכיר אנשים ולהיות מי שאני.
למה אני לא מסוגלת ?
פאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאק.
אני סתומה.
יובל מתה עלייך 3>