Up from the skies

כוננות עם שחר זה ללא ספק אחד הסרטים היותר טובים שראיתי, ממליצה לכולם.

"מיה, למה את מתחפשת?"

"היפית"

ואז התגובות היו ככה:

1.יואו זה כזה את\כזה מתאים לך

2.ממש מקורי...

אני אהיה ההיפית הכי מקסימה שהם יראו בחיים שלהם אוקיי?

רציתי בהתחלה גם להיות יחפה ובלי חזייה וממש להכנס אל תוך זה, אבל הבנתי שזה אני אעשה בבית בלבד.

בדרך כלל אני לא בן אדם צפוי, אבל הפעם הפצצתי.

כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין 
לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום 
על-ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא  
מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש 
מילים. זה נותן לך כבוד למילה. אתה עובר בין 
ערימות המילים שעולות לך בראש. בוחר את 
הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים 
בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו 
להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמישהו 
בזמן התקף אומר "אני אוהב אותך" או "אני 
נורא אוהב אותך" יש הבדל. הבדל של מלה. 
מילה זה המון, כי מילה יכולה להיות "לשבת", 
"ונטולין" או אפילו "אמבולנס.

-ממש ממש ממש נהניתי בטיול שנתי. אין כמו לישון במאהל בדואי!

-הוולנטיין שלי הייתה אחותי התאומה, היי זה מקסים. היא קנתה לי שרשרת לב, נתנה לי נשיקה ויצאנו לדייט סוער בארומה.

חוץ מזה, אני לבד מבחירה! אף אחד לא בוחר בי

-אתמול הכרתי מישהו שנראה כמו אריק ממופע שנות השבעים והוא פשוט אדיר, Thats all

-אני צריכה לבחור מורחבים(\מגמות), ואני ממש מתלבטת בין פסיכולוגיה סוציולוגיה לביולוגיה, ואני ממש גרועה בבחירת החלטות

מכירים את המאבקים האלה בין הראש ללב? אז אני לא חושבת שזה נכון בכלל, אני חושבת שזה מאבקי אגו. ואיזה אגו......

דברים שממש לא באים לי בטוב כרגע: טיול שנתי.

(אין לי כוח לטפס על הרים אוקיי?)

הדברים החיוביים:

שיחות נפש עם המורה הנסיך שלי שאני ממש מאוהבת בו 

מפספסים בערך 15 שעות של לימודים.

כפיות (שאני שונאת לעשות כי תמיד יש יד תקועה וזה תירוץ לגעת לי בציצי) עם מלא בנות (שאת חלקן?) אני אוהבת.

גיבוש כי אני כזאת חברתית ואוהבת!!!!!!!!!! כאילו, אחרי 11 בבוקר אני אחלה....

בקיצור, נגב. אני הולכת לקפוא מקור ולטפס על הרים ואתם לא ♥