וואו.
כבר שנה וחודש שלא ביקרתי כאן בבלוגי האהוב.
הפעם האחרונה שכתבתי זה עוד כשהייתי צעירה פעורה בבית ספר..
מדהים עד כמה גדלתי...סוף חודש אני כבר מקבלת רב"ט...מזל"ט לי.

אז מה כבר אפשר לספר?
כיום אני משרתת בצבא הגנה לישראל במשרד ראש הממשלה.
אני זוכרת את הגיוס שלי כאילו זה היה אתמול..
הזמן פשוט טס , חומק לי בין הידיים...מה הולך? לפני שניה הייתי תיכוניסטית שכל כך רוצה להתגייס לצה"ל
כשהיא בעצם לא יודעת מה זה באמת.
כיום אני מבינה שצה"ל זה לא כזה להיט....חחח מהיום הראשון - עוד בטירונות... מבינים שזה מקום קצת "אפל"..חח.
ובאמת שבאמת אני מתה לחזור לימי התיכון... לשבת על הדשא עם כל החברים...לעשות חזרות למסיבת סיום...
בלי יותר מדי דאגות על הראש...להתאגד בתוך בית ספר- באגף של השכבה הנפלאה שלי בימי חורף קרים ...
ולשיר ב12 בלילה ממוזיקה של מכונית ביחד עם כולם....(אחרי החזרות למסיבת סיום שהיינו רוקדים ברחובות מה שנקרא..חח)
לאן נעלמו הימים הכ"כ נפלאים הללו?
אני מקווה שניצלתי אותם מספיק טוב...
כי הם כבר לא יחזרו. חבל.
אבל דיי..
לא בוכים על חלב שנשפך .
כמו ששלמה ארצי היה אומר - "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר...."
(אם כבר מדברים על זה- אני הולכת להופעה שלו ב1/7 :) )
זהו זה.
שיהיה לכולנו יום קסום ! :)
ושבוע נפלא!!





(התלהבתי מהסמיילים)