?Do you see the world through troubled eyes

לפעמים אני תוהה אם אין זהו קרב אבוד מראש.

ואני תוהה האם המנגנון שלי בכלל מורכב מהכלים על מנת להלחם.

ומי אמר שבכלל יש לי את הכוח ו/הרצון להרים את עצמי.

ואני תוהה אם המנגנון של אלו הסובבים אותי וטוענים שאוהבים אותי בכלל יכול לעמוד במועקה ומורכב מהכלים על מנת להבין אותי.
לפעמים כולם נראים אטומים לגמרי, ובכלל לא נראה שיש להם את הדרוש על מנת להבין.

מצד שני, בשביל מה בכלל.

יכול להיות שהכל בכלל פשוט לגמרי, והטיפשות שלי היא לא משהו שעליהם להבין ו/או לקבל.

פחחח, לפעמים כבר לא יודעת אם עליי לפצוח בצחוק (או שעליי לומר, גיחוך) מתגלגל ופסיכופטי, או לפרוץ בבכי מר והיסטרי.