when the sky gray, paint them to blue
|
 כינוי:
™Miss. Lilah בת: 17
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 6/2009
דיכאון ושינוי
אני מרגישה פשוט חרא .
לא יודעת למה, כאילו .. בזמן האחרון קורים לי כ"כ הרבה דברים טובים, יום רביעי חמישי ושישי האחרונים היו השיא, היה לי באמת ממש כיף .
ובכל זאת, אני מרגישה בדיכאון עמוק, ככה סתם .
התעודה שלי היא לא כזאת נוראית כמו שחשבתי שתהיה, נכון.. יש ילדים שהיו ממש בוכים עם כזאת תעודה, וגם אני די בכיתי בהתחלה, אבל אחרי שספרתי את הממוצע הרגשתי יותר טוב .
ואחרי מה שקרה ביום רביעי לקראת הערב, אני בכלל שונאת את עצמי, אולי בגלל זה, אני מרגישה כ"כ רע עם עצמי, וזה כבר לא פעם ראשונה שזה קרה ובכל זאת- אני פשוט מאוכזת מעצמי.
ואני מרגישה שזה הולך להיות החופש הכי נורא שהיה לי וזה לא, אני די בטוחה שלא .
ראיתי עכשיו ששמרתי בטיוטות, פוסט שהכותרת שלו זה "תקופה מדהימה" ואחרי שקראתי אותו, לא השתנה הרבה מאז ובכל זאת, אני מרגישה רע .
אין לי מצב רוח לכלום, אין לי עם מי לדבר על זה, כאילו, יש לי אבל אני מפחדת שאם אני יספר על זה למישהו- כל העולם ידע .
יש לי חברות, שאני פשוט מתה עליהן, ואני פשוט לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהן, ואני כבר מתגעגעת אליהן מאוד כי עוד לא יצא לי להפגש איתן .
אני מרגישה, שאני בנאדם שונה.
אני שומעת סגנון מוסיקה שונה לגמרי, התחלתי להסתובב עם אנשים קצת שונים, אפילו סגנון הלבוש שלי השתנה טיפה, אבל ממש קצת .
ואני דיי גאה בעצמי על זה.
ביי בינתיים, או אולי לתמיד- מי יודע ?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
