עבר חודש, רוז לא סיפרה לאף אחד על היומן שמצאה. היא הייתה בריינבלקו ובני דודיה היו בגריפינדור.
היי טום, אוף אתה לא מאמין מה קרה לי היום... כרגיל האותיות נמחקו ונכתב שלום רוז, מה קרה?
תמיד נותנים לנו הרבה שיעורים ואני לא יכולה לישון כבר שבוע בגלל שאני לא מספיקה.. ועוד משהו, כל התרנגולים נשחטו. עליי היה נוצה של אחד מהם.
כך נמשכה השיחה כרגיל, כמו כל יום. רוז לא שמעה בחיים על היומן כי הורייה לא חשבו שיש מה לספר עליו, הרי הוא נהרס. לעומתם היא חשבה שזה דבר נורמלי לגמרה , אחרת היו מזהירים אותה.
"אז ממצב?" שאל אותה לופי כשירדה לחדר המועדון, לופי היה ילד עם עיניים ירוקות בוהות וגדולות, שיערו היה זהוב מבולגן, הוא היה מושלם. כל הבנות רצו אותו חוץ מרוז, אולי בגלל זה אהב אותה כל כך.
"אהה רוז חיפשתי אותך" באה מאחורייה ילדה עם שיער חום אסוף ועיינים אפורות כאילו ממסוגרות בתוך משקפייה, זאת הייתה לינון, שותפתה לחדר של רוז. "אנחנו מאחרות בואי" היא גררה אותה לכיון ריחות מתנפנפים באוויר. "יאאלה או שנאחר לארוחת הבוקר"
הם הגיעו לאולם הגדול והתחילו לאכול הן היו שקטות והיו יכולים לשמוע את הדברים מסביב "ראית את לופי?" שאלה ילדה "וואו באמת? אני חייב גם לנסות" קול אחר נשמע גם הוא.
"וואו תיראו את השעה" אמרה לינון "יש לנו שיעור תולדות הקסם" היא קמה והתחילה לרוץ, רוז התחילה לרוץ מאחורייה, הכל התעפל, היא הייתה כמעט חסרת חיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
