מי שאכפת לו יותר יהיה זה שידאג שהזוג יפגש, ידאג לדבר, יהיה זה שסולח אחרי ריבים ויהיה זה שפשוט אכפת לו יותר מהמערכת יחסים.
זה שאכפת לו פחות כן אוהב וכן אכפת לו, פשוט אכפת לו פחות. הוא יודע שהוא לא יאבד את זה שאכפת לו יותר, כי מין הסתם (ומין זה לא סתם וגם סתם מין זה משהו) אכפת לו יותר.
זה שאכפת לו יותר יחווה את המערכת יחסים יותר, הוא ירגיש את האהבה בוערת בו חזק יותר, את הכאב זורם בכל וריד ועורק ובמבט לאחור ידע שהוא עשה הכל.
להיות זה שאכפת לו פחות נותן לך כח לא מוסבר, אתה בוחר כמה יחס לתת ונהנה מתשומת הלב של הבן זוג.
לפעמים זה שאוהב יותר ממצה את המערכת יחסים וצריך להיות זה שנפרד. זה לא יהיה לו קשה כי גם ככה המערכת הזאת פחות השפיע עליו, פחות נכנסה לו ללב.
ולפעמים הצד השני לא יכול יותר להיות זה שאכפת לו יותר. הוא יבדוק עד כמה אכפת לך ואם זה לא יתאים לו והוא יהיה מספיק אמיץ הוא יהיה זה שיגיד לך להתראות ותשאר לבד ללקק את הפצעים ואולי ללמוד להבא.
להיות זה שאוהב יותר זה קשה וזה כואב בכל פעם שהצד השני נותן לך לעשות בשבילו.
אבל להיות זה שאוהב פחות ולא להרגיש כלום כשהמערכת יחסים נגמרת זה מבאס, זה אדיש וזה קר.
אני רוצה שאהבה תשרוף ותכאיב ותפצע רק בשביל שאני ארגיש אותה שם, אבל מצד שני אני רוצה שהאהבה תחבק ותלטף ותחמם בשביל שאני אדע שאני רוצה אותה קרוב רוצה אותה איתי כל הזמן.
להיות זה שאוהב פחות זה קל, להיות זה שאוהב יותר זה כיף, להיות זה שאוהב פחות יוצר אדישות וקרירות, להיות זה שאוהב יותר יוצר כאב בלתי נגמר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: