...

אחרי שבוע של המון הרמות כוסית ולילות אדירים עם אנשים שאני כל כך אוהבת אני לא מפסיקה לחשוב מה אני הולכת לעשות עם השנה שלי, מה תהייה החלטה שלי לשנה החדשה.

כל שנה אני יושבת עם עצמי ובוחרת משהו אחד חדש לקראת השנה החדשה, משהו אחד שבא לי לשנות בעצמי, משהו אחד שעוד שנה מהיום אני רוצה לראות אחרת.

להשקיע בעצמי יותר, לאכול בריא, שיהיה לי פחות אכפת, שיהיה לי יותר אכפת ועוד ועוד...

כשאני חושבת עם עצמי מה אני רוצה בשנה הקרובה הראש שלי ריק. 

השנה הזאת הולכת להיות שנה של שינויים, כניסה לצבא- מסגרת אחרת לגמרי מכל מה שאני מכירה, לחזור ללמוד דברים חדשים- דבר שבכנות אני פשוט מתגעגעת אליו. להכיר אנשים חדשים שאני הולכת לבלות איתם כל כך הרבה זמן, להתאמץ בשביל לשמור על קשר עם אנשים ישנים, כי אם אני לא ארצה לראות אותם אני לא אראה אותם. שנה של שינויים, של ללכת אל הלא נודע.

שנה שאני מחכה לה בטירוף ומצד שני לא רוצה שתגיע

הכוח במערכת היחסית נמצאת אצל זה שאכפת לו פחות.

מי שאכפת לו יותר יהיה זה שידאג שהזוג יפגש, ידאג לדבר, יהיה זה שסולח אחרי ריבים ויהיה זה שפשוט אכפת לו יותר מהמערכת יחסים.

זה שאכפת לו פחות כן אוהב וכן אכפת לו, פשוט אכפת לו פחות. הוא יודע שהוא לא יאבד את זה שאכפת לו יותר, כי מין הסתם (ומין זה לא סתם וגם סתם מין זה משהו) אכפת לו יותר.

זה שאכפת לו יותר יחווה את המערכת יחסים יותר, הוא ירגיש את האהבה בוערת בו חזק יותר, את הכאב זורם בכל וריד ועורק ובמבט לאחור ידע שהוא עשה הכל.

להיות זה שאכפת לו פחות נותן לך כח לא מוסבר, אתה בוחר כמה יחס לתת ונהנה מתשומת הלב של הבן זוג.

לפעמים זה שאוהב יותר ממצה את המערכת יחסים וצריך להיות זה שנפרד. זה לא יהיה לו קשה כי גם ככה המערכת הזאת פחות השפיע עליו, פחות נכנסה לו ללב.

ולפעמים הצד השני לא יכול יותר להיות זה שאכפת לו יותר. הוא יבדוק עד כמה אכפת לך ואם זה לא יתאים לו והוא יהיה מספיק אמיץ הוא יהיה זה שיגיד לך להתראות ותשאר לבד ללקק את הפצעים ואולי ללמוד להבא.

להיות זה שאוהב יותר זה קשה וזה כואב בכל פעם שהצד השני נותן לך לעשות בשבילו.

אבל להיות זה שאוהב פחות ולא להרגיש כלום כשהמערכת יחסים נגמרת זה מבאס, זה אדיש וזה קר.

אני רוצה שאהבה תשרוף ותכאיב ותפצע רק בשביל שאני ארגיש אותה שם, אבל מצד שני אני רוצה שהאהבה תחבק ותלטף ותחמם בשביל שאני אדע שאני רוצה אותה קרוב רוצה אותה איתי כל הזמן.

להיות זה שאוהב פחות זה קל, להיות זה שאוהב יותר זה כיף, להיות זה שאוהב פחות יוצר אדישות וקרירות, להיות זה שאוהב יותר יוצר כאב בלתי נגמר.

השאלה מה עדיף?