...

סיימתי לראות את הסרט הזה.

הסרט שאתה מגדיר כסרט האהוב עליך, וזה באמת סרט טוב אפילו אני, מלכת הקרח, בכיתי בסוף, הוא השאיר אותי עם הרבה חומר למחשבה ומערבולת בראש ובבטן. 

זה הסרט שהתחלנו לראות בפעם הראשונה שהיינו ביחד, שהתחלת לנשק אותי ממש בדקה האחרונה לפני שהמגה וידאו עצר כי עברו ה72 דקות חסד שלו.

זה הסרט שהבטחתי לעצמי שאני אסיים, והנה שנה וחצי אחרי באמת ראיתי את כולו.

ועכשיו? כל מה שבא לי זה לשלוח לך הודעה שסוף סוף סיימתי לראות אותו ושהוא פשוט מדהים, שלא הצלחתי להישאר אדישה אליו, שאני מסוגלת להבין למה אתה כל כך אוהב אותו, איך שאתה שונא את הצביעות שיש באנשים, וכמה שרצית פשוט לברוח ולהשאיר את הכל מאחור.

אבל די! אני לא באמת רוצה אותך בחיים שלי. אני זאתי שאמרת לך ללכת, ללכת ולא לחזור.

אז למה אתה לא מצליח ללכת לי מהמחשבות? למה אתה לא מצליח ללכת ולא לחזור?

סוף סוף סיימתי לראות את הסרט הזה, סגרתי עוד קצה שהיה פרום. לא חושבת שנשארו עוד קצוות כאלה, אולי רק קצוות קטנים קצוות שברחו מהקצה של החוט ואולי אם אני אצליח לסגור גם אותם אולי אז אני אהייה חופשיה ממך

48 שעות עייפות במיוחד ובמיוחד ה27 השעות האחרונות שלהם בהם הייתי ערה על הרגליים ובחוץ, וכולם יודעים כמה חם ונוראי היה בחוץ אתמול.

day 17- a song that makes you want to dance

בתור רקדנית קצת בעייתי כי נדירים השירים שלא גורמים לי לרצות לרקוד, במיוחד אחרי התקופה האחרונה שבה לא רקדתי.

day 18- a song that you love but rarrly listen to

משימה לא פחות קשה כי יש לי נטייה לחפור על שירים להכיר אותם מדהים ולעבור לשיר הבא

שירים זה עניין של תקופה בעיני.

אז במוד רגוע ונינוח זה סתם השיר המדהים של עוד מעט נהפוך לשיר