-one in a million- ספור בהמשכים

פרק 1-תיכון "רעות"

אז היי,קוראים לי תו אני בת 16 וחצי ואני בכיתה י"א.
היום זה הוא היום הראשון שלי בתיכון "רעות", ליפני זה למדתי בפנימייה ועכשיו החלטתי לעבור לבית ספר רגיל.
אני ילדה די רגילה חוץ מדבר אחד שהרבה לא יודעים עלי,אני אוהבת לשיר,אני מאוד מאוד אוהבת לשיר וכמובן לכתוב.
המשפחה שלי היא משפחה יחסית עמידה,אבא שלי שופט בבית משפט ואמא שלי רופאה,יש לי אח בכיתה י"ב קוראים לו נתן גם הוא לומד בתיכון "רעות".
אח שלי הוא מהבנים האלו שמקבלים כל מה שהם רוצים,הוא חתיך,הוא חכם,עשיר ומצחיק .


"בוקר" אמרתי לנתן ולאמא שיישבו סביב השולחן ושתו קפה.
"בוקר" החזיר נתן והמשיך לשתות את הקפה שלו.
"אז מותק,את מתרגשת?" שאלה אמא.
"אממ לא כל כך" אמרתי לה והכנתי לעצמי נס קפה.
"נתן אתה לוקח אותה נכון?" שאלה אמא וקמה מהשולחן מניחה את תיקה השחור על כתפה.
"יש לי ברירה?" חייך.
"לא" אמרתי ונתתי לו מכה קטנה בעורף.
עשיתי קוקו גבוהה ולקחתי את התיק שלי.
"זזנו?" שאלתי.
"כן בואי" אמר ולקח את תיקו.


הגענו לתיכון,הוא היה גדול ויחסית מטופח.
"אוקי אז תלכי למזכירות זה שם" הצביע על חדר בצד שמאל.
"אוקי..ביי" מלמלתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת.

"פתוח" שמעתי את המזכירה צועקת נותנת לי את האישור להיכנס.
"שלום אני תו לוי,אני חדשה פה ואמרו לי לבוא אלייך" אמרתי לה במהירות.
"אוקי,רק שנייה" סידרה את משקפיה והתחילה להקליד משהו במחשב.
"קחי זו היא מערכת השעות שלך,את משובצת בכיתה י"א 5" אמרה והגישה לי דף.
"אוקי,תודה" חייכתי חיוך קטן ויצאתי מהחדר.

'י"א3, י"א 4 והנה זה י"א 5' מלמלתי לעצמי ופתחתי את הדלת.
"כן?!" שאלה המורה המפחידה שהייתה בתוך הכיתה.
"אה...אני חדשה פה...שיבצו אותי בכיתה הזאת" אמרתי לה בפחד.
"אוקי,בואי שבי ליד לינוי" אמרה והצביעה על ילדה עם שיער חום בהיר.
"היי אני לינוי,איך קוראים לך?" שאלה אותי בחיוך.
"תו" חייכתי.
"שם יפה,מיוחד כזה" אמרה וחייכה אלי.
"תודה" אמרתי לה.

השיעור נגמר וכולם התחילו לצאת מהכיתה.
"אם את רוצה את יכולה לבוא איתי ועם חברה שלי לקפיטריה" חייכה.
"אני אשמח,אני לא מכירה פה אף אחד" אמרתי בביישנות.
"בואי" אמרה ומשכה את ידי.

הקפיטריה הייתה גדולה מאוד,הקיר היה בצבע אדום והשולחנות היו בצבע לבן.
"תכירי זאת ענבל,ענבל זאת תו היא חדשה פה" הכירה ביני ובין ילדה עם שיער שטני ועיניים חומות.
"היי נעים להכיר" חייכה אלי.
"גם לי" החזרתי לה.
נחמד לדעת שכבר ביום הראשון הכרתי כמה חברות.
"הי תו יש לך מפתח,שחכתי את שלי" נתן הופיע משום מקום.
"כן,רגע" אמרתי והוצאתי מהתיק שלי את המפתח.
"תודה" אמר והלך.
"את מכירה את נתן לוי?" לינוי וענבל שאלו ביחד.
"אממ כן, זה אח שלי" אמרתי לא מבינה מה כל העיניין.
"דברים כאלו את צריכה לספר לנו מראש" אמרה לינוי בהתלהבות.
"למה?" שאלתי מבולבלת.
"כי זה נתן לוי" אמרה ענבל.
"ו?" שאלתי.
"הוא אחד הבנים הכי שווים בבית הספר" אמרה לינוי.
"אהה"

תו לוי-  הפצצתי אני יודעת אבל כשתראו את התמונות תבינו למה.

1 

2

3

4

5

6

7

8

9

10

נתן לוי-

 1

2

רועי ברק-

1

2

3

4 

תומר דוד-

1
ענבל רוזנטל-

1
לינוי כהן-

1
דניאל סויסה- 

1
ליאל לוי (אמא של נתן ותו)
1