מתוך כל הרעש והמהומה הרגשתי יד על כתפי. הוא הצמיד את הסנטר שלו אליי, לוחש לי ברכות "בוא נלך מפה" ונושך בעדינות את צווארי, הוא יודע שאני אוהב את זה.
הוא לקח את ידי והוביל אותי בין ההמון, מוודא להצמיד אותי אליו בכל רגע נתון. יצאנו סוף סוף מהמועדון והתקדמנו אל עבר המדרכה, עוברים ליד זוג שהתמזמז בכניסה.
"וואו... השעה כבר 4 לפנות בוקר" מלמלתי בעייפות. בקושי עמדתי וכמעט מעדתי, הוא בדיוק תפס אותי ברגע הנכון ונתן לי להישען עליו בחיבוק.
"שתית?" שאל ברכות, מלטף את ראשי. "לא הרבה, בכל זאת, מותר לי" חייכתי אליו וטרפתי את שפתיו בנשיקה קטנה. הוא כל כך מחייב את זה... אני כל כך אוהב אותו...
"כדאי שאני אזמין מונית" אמר לאחר שהתנתק מהנשיקה. הוא הוציא את הפלאפון מהכיס, חייג ואמר את הכתובת של המועדון וניתק. הוא החזיר לי מבט והצמיד את אפו לשלי. ידו ירדה מכתפי אל עבר מותניי ובעדינות מוסיף גם את היד השנייה בצד השני, מצמיד אותי אליו, מצחקק. הוא כל כך חירמן אותי באותו רגע, וזו עוד לא הייתה ההתחלה בכלל. הוא רכן לעברי לנשיקה כשלפתע אור בהיר סינוור את עיניי, זאת הייתה המונית.
"תזמון מעולה" רטן ונפרד ממני, עדיין אוחז במותני ביד אחת. חייכתי חיוך מבוייש אל עבר הנהג והתיישבתי במושב האחורי, מביט אל עבר הזוג שהמשיך להתמזמז בכניסה למועדון.
בכל הנסיעה לדירתו הייתה שתיקה מעיקה, כל אחד היה עסוק במחשבותיו. המונית עצרה והנהג אמר לו את המחיר. "תשאיר את העודף" אמר ויצא מהמונית, טורק את הדלת וניגש לפתוח את הדלת בשבילי. הוא הושיט את ידו אליי ועזר לי לקום, תומך בי כדי שלא אפול. המונית נסעה כאילו לא הייתה ושוב השתרר שקט והיה חשוך מאי פעם. ניתן היה להבחין בסימנים ראשונים של אור שמש, ממש קצת.
עלינו במדרגות, שתיקה מעיקה. הוא תוקע את המפתח במנעול, פותח את הדלת בחריקה חלושה וסוגר אחריי את הדלת.
זורק את המפתחות על השידה ליד הדלת, אוחז בידי בפראות ומצמיד אותי לקיר. מעדתי מההפתעה אך התייצבתי ברגע שהוא נצמד אליי. הוא טרף את שפתיי בנשיקה סוערת ובלתי צפוייה. ראיתי בעיניו ניצוץ פראי, משהו שלא ראיתי בו כבר הרבה מאוד זמן.
"אני לא היחיד ששתיתי?" שאלתי אותו במתיקות, מביט בו במבט הכי סקסי שיכולתי להוציא מעצמי באותו רגע. "אתה כבר תגלה לבד" אמר וליקק את שפתיו, מושך אותי בפראות אל חדר השינה וזורק אותי אל המיטה, הרגשתי איך הוא שלט בי. אני אוהב את זה.
פתאום פרץ מתוכי צחוק מתגלגל ובלתי נשלט, הוא טיפס מעליי וחיבק אותי הכי חזק שרק יכל, מלטף את גבי בעדינות. הוא עלה לרגע כדי לבחון את פניי. שיערי היה פרוע והאיפור קצת מרוח, משנינו נדף ריח חזק מאוד של אלכוהול.
הצחוק פסק ושתיקה השתלטה בחדר. רק תקתוק השעון נשמע. הוא חייך את החיוך הזדוני שלו ופרפר בידיו אל עבר החולצה שלי, מוריד אותה בתנופה אחת חלקה. הוא סרק אותי במבט נוטף ריר, נושך את שפתו התחתונה. באור הירח מבעד לחלון הוא נראה כל כך מדהים... החשק שיחדור לתוכי גבר מרגע לרגע.
הוא טיפס מעליי ונצמד אליי עוד יותר אם זה בכלל היה אפשרי, מלטף את ידי ומצמיד את שפתיו לצווארי, מדי פעם מוציא את קצה לשונו וטועם ממני, הרגשתי בעננים, הוא היה מדהים עוד לפני שזה בכלל התחיל. הוא החל ליצור לי וואקום, למצוץ חלק רגיש בצוואר שלי שכבר הספיק להכיר לא מעט פעמים, פלטתי אנחה קטנה מבלי שליטה.
הוא התנתק ממני בבת אחת, ניצלתי את ההזדמנות והפכתי אותו מתחתיי, מתחיל להוריד את חולצתו ומכנסיו, הבגדים כ"כ הפריעו... אותו הדבר הוא עשה גם לי, מוריד את הבוקסר שלי באיטיות ואני את שלו. נשארנו עירומים כביום היוולדנו, טיפסתי מעליו ונשכתי קלות את שפתיו בנקודה הרגישה שלו, הוא התפתל מתחתיי, הרגשתי את הזקפה שלו כבר מתחככת כמעט בשלי, הוא הפיל את ראשו אחורה וחשף צוואר מושלם, מחכה שאטרוף אותו.
הוא קירב אותי אליו ולחש לאוזני "דיי כבר עם המשחקים". זה חרמן אותי עוד יותר, גורם לחבר הקטן שלי להתקשות עוד יותר, הוא התחכך בי בכוונה וגרם לי לרעדים בלתי נשלטים בגוף.
הוא הסתובב עם גבו אליי, מחכה שאעשה את הצעד הראשון. היינו כ"כ שיכורים, כ"כ לא מפוקסים, ששכחנו שלא עושים את זה בלי חומר סיכה. חדרתי אל תוכו על יבש, צעקה חזקה נפלטה מפיו, יצאתי ממנו בעדינות וחיבקתי את גבו. "אני...מצטער..." "לא, תמשיך" אמר בהתנשפות, מאיץ בי לחדור לתוכו שוב.
חדרתי לתוכו, הפעם בזהירות, מגביר את המהירות כקצב פעימות הלב שלי, הוא גנח בקולי קולות, כמו מטורף, הייתי בטוח שכל טוקיו שומעת אותנו. גמרתי לתוכו באנחה קולנית, הוא גמר על הסדינים, שנינו הרוגים מעייפות.
הוא התכווץ ונשכב על הצד, מתנשף מעט, אור השמש שמתחיל להופיע אט-אט פוגע בו בדיוק מהחלון. הוא נראה לי מושלם, ואפילו יותר מזה. נשכבתי לצידו, מרים מעליו את השמיכה, נושק לו לצוואר ומחבק אותו מאחור.
"מייאבי... אני אוהב אותך, אתה יודע?" לחש אליי טארו, מתנשף מעט.
לא עניתי לו, העדפתי לשתוק, הוא הבין הכל כבר בלי מילים.

מקווה שאהבתם, תגידו את דעתכם ותנו עצות לשיפור