אז אתמול (חמישי) יצאתי למסיבה במועדון שנקרא 'הטרמינל'. בהתחלה היססתי לגמרי אם לצאת. שקעתי בלמידה לתיאוריה (יום ראשון כנראה אני ניגשת. וויש מי לאק!) ובמחשבות לתסריט שאני צריכה-ורוצה- לכתוב, ופתאום ללכת ולצאת מהבית לא נראה לי כזה מלהיב. אבל התלבשתי והתארגנתי ויצאתי. והאמת? היה פשוט מדהים!! המסיבה ה-כ-י טובה שאי פעם הייתי בה!.

בשעתיים הראשונות של הערב רקדנו בטירוף, ממש אבל. אני הייתי עם איזה 7 חברות שלי, ורקדנו כולנו, וזה תמיד כיף לרקוד עם חברות ולהשתגע, אבל חוץ מאיתנו גם היו מלא חבר'ה מהעיר, אז חופשי תפסנו לנו את הפינה שלנו ליד עמדת הדי ג'יי ורקדנו בכיף. היינו איזה 20 חבר'ה ורקדנו כולנו והיה מדהים! מה גם שהייתי בהשפעת אלכוהול קלילה וזה בהחלט עזר לי לרקוד ללא מעצורים, ולקפוץ וכאלה. הייתה לי פשוט את התחושה הזאת שמרגישים כשנמצאים באיזה היי טבעי- מעין חיוך והרגשה של 'החיים יפים עכשיו'.

ואחר כך... ~האורות מתעמעמים ומוזיקה רומנטית נשמעת~ הכרתי איזה בחור מקסיקני חמוד. רקדנו קצת, וכשהרגשתי שבכל זאת יש יותר מדי אנשים שמכירים אותי, ולא בא לי שמועות של "יוו איןן היא זרמה עם איזה אחד שהיא רק הכירהה!" יצאנו מחוץ למועדון. בקצרה, אני אספר שקיבלתי את הנשיקה הכי עדינה ומתוקה שקיבלתי אי פעם. זה ממש היה כמו בסרטים, איך שהוא מנשק, וזה לגמרי חיזק את הסטיגמה של גברים מקסיקנים לוהטים (מתערבים שאם הוא היה מרוקאי לא הייתי סופרת אותו?..). אבל נפרדתי ממנו מהר יחסית, כי הרגשתי שמיציתי ובא לי לחזור להתחרפן. הוא לקח את המספר שלי, מעניין אם הוא יתקשר (כי לדבריו הוא אולי עושה עליה ומתגייס לצבא, ואולי לא, ושזה תלוי במה שהצבא יציע לו ובלה בלה בלה נשק אותי וזהו).

המוזיקה עצמה הייתה פצצתית. בהתחלה מוזיקה שחורה שהייתה מעפנה סתמית שכזו, אחר כך האוסים שבהם כבר התחרפנו באופן כללי, אחר כך רוק ישראלי, באמצע קצת לטיני. בקיצור, מוזיקה מעולה!

שישי הזה אני בבית, פשוט כי בא לי קצת להירגע על עצמי. אני מרגישה בטירוף מאז שהגענו לבית ספר, עם כל העניין של התיאוריה והתסריט שאני לא מצליחה לכתוב למרות שאני כבר ממש חייבת.

תהנו לכם בשישי שלכם,

נעם.