The Virgin Butterfly

מרגישה לבד

ואין לי מושג למה... אני יודעת שאני לא לבד.. וכן, אני יודעת, אני לא היחידה שמרגישה ככה... אבל אני מרגישה שאני כל הזמן על הקצה של החברה... בצד.. רחוקה מהכל.. מכולם... וגם האנשים שכן קרובים אלי.. נראלי פיתחתי קלסטרופוביה מהם.. אני לא מסוגלת להיות עם יותר מידי אנשים.. זה מכאיב לי.. זה מכאיב לאנשים סביבי... אבל אני צריכה פשוט...לבד...

ועכשיו כואב לי ומתפוצץ לי הראש וכל דבר שאני כותבת לא נשמע טוב.. וזה די מחרפן אותי.. אני לא כותבת, לא רוקדת, המשחק שלי לא טוב ושגיא שונא אותי ואני לא יכולה להאשים אותך בכלל כי אני נורא מגעילה אליו לאחרונה... אני פשוט לא טובה בזמן האחרון.. ומחר יש לי שתי מתכונות במתמטיקה! ועוד אחת ביום שישי.. ובגרות השבוע באנגלית ובשבוע הבא במתמטיקה ואני משתגעת! אני לא יכולה לעשות כל כך הרבה! אולי זה התקף חרדה? יכול להיות?

מבולבלת עד עמקי נשמתי,

the virgin butterfly

"but break my heart, for I must hold my tonge."

(hamlet)