מהפרק הקודם:
ורה הלכה ואני נשארתי לבד בכיתה עם נועה שישנה.
ראיתי שליד היד של נועה יש דף, משכתי אותי וראיתי ציור שהיא ציירה, היא נופלת ואני תופס לה את היד וכל השאר עם פנים מבוהלים בצד.
היה כתוב למטה 'לפעמים גם האנשים שלא מכירים, יוצאים מצילי חיים'.
פרק תשיעי :)
חייכתי, הסתכלתי שוב על פניה, באמת היו לה פני מלאך.
'היא כ"כ יפה' חשבתי לעצמי 'מלאך יפה'.
עד הצלצול אני נשארתי עומד שם, מסתכל עליה, על פני המלאך שלה.
בצלצול נועה התעוררה בבהלה ואני אמרתי "בוקר טוב לך."
"בוקר טוב..."
"איך ישנת?"
"וואו, ממש טוב.."
"חחחח אני שמח."
נועה חייכה אליי ואמרה "מה יש לנו עכשיו?"
"לשון.."
"אוף, לא בא לי."
"רוצה להבריז?"
"וואי בכיף."
"בואי." הושטתי לה את היד והיא לקחה אותה, ויצאנו מהכיתה.
"את תובילי.. אני לא מכיר את הבית ספר כמו שאת מכירה."
"אוקיי, אז בוא אחריי." היא עזבה את היד שלי והתחילה לרוץ.
צעקתי "נועה!!!!! חכי!!!!!" והתחלתי לרוץ אחריה.
כשנועה עצרה עמדנו בקצה הבית ספר, היו שם הרבה ספסלים וגם הרבה סיגריות על הרצפה.
"מחששה?"
"הייתה פעם.."
"אהה אוקיי.."
"אני אוהבת לשבת פה, תמיד שקט פה, וגם הנוף ממש יפה."
הסתכלתי על הנוף וראיתי למה היא התכוונה, בית הספר היה ממוקם במרחק קצר מין הים, ראו את הגלים המתנפצים על החוף, ואת הספינות הרחוקות ואת הגולשים שהיו שם.
"מה דעתך שנלך לשם?"
"לים?! איך נצא?"
"נתפס מעל הגדר."
"אני ממש אבל ממש לא טובה בלטפס."
"אני יעזור לך. נו בואי יהיה כיף."
נועה משכה בכתפייה ואמרה "שיהיה."
נועה התחילה לטפס על הגדר ובאמצע היא נתקעה "תעזור לי!!! נתקעה לי הרגל!"
עזרתי לה להוציא את הרגל במין הסורגים ועזרתי לה לטפס.
כשהיא הגיע למעלה היא אמרה "ואיך עכשיו אני יורדת מפה?"
"כמו שעלית.. ושתהיי קרובה לרצפה קפצי."
היא התחילה לרדת מהגדר לאט לאט ואני חיכיתי שתסיים כדי לעלות בעצמי.
כשהיא סיימה היא אמרה "וואי כואבות לי הידיים!"
צחקתי והתחלתי לטפס, תוך שתי דקות כבר הייתי לידה.
התחלנו ללכת לכיוון הים כבר הרחתי את הריח של המים.
כשהגענו נועה התיישבה על החול וחלצה את הנעליים, כך גם אני עשיתי.
@$&*)*&^%$#@$%
התיישבתי על החוף וחלצתי את הנעליים, כך גם גיא עשה.
נשכבתי על החול והרגשתי את השמש על הפנים.
אחרי כמה דקות כמתי ורצתי למים, הסתכלתי אחורה וראיתי שגיא מסתכל עליי צחקתי ובלי לשים לב, נפלתי.
"את בסדר?" שמעתי מישהו אומר.
"כן, אני בסדר."
"אני ממש מצטער, לא ראיתי אותך."
"ואני לא ראיתי אותך." הרמתי את מבטי וראיתי שמי שעזר לי לקום הוא בחור בסביבות גיל העשרים.
היה לו שיער שחור ועיניים חומות.
"אני טל, מי את?"
"נועה."
"נועה!!! את בסדר?" שמעתי את גיא צועק.
הסתכלתי עליו והוא התחיל ללכת לכיווני צעקתי לו בחזרה "כן אני בסדר."
"חבר שלך?" שאל טל
"לא. ידיד שלי."
"ככה הכל מתחיל. מידידים." הוא חייך אליי ואני אליו.
כשגיא הגיע הוא אמר "הכל בסדר?"
טל אמר "היא בסדר." הוא פנה אליי ואמר "שוב, אני ממש מצטער." "זה בסדר."
"טוב, אז להתראות."
"ביי" אמרתי.
טל התרחק משם וגיא אמר "למה רצת ככה?"
צחקתי ואמרתי "כי רציתי להיכנס למים! אבל נתקלתי בטל."
"הבנתי.. טוב אז אם רצית להיכנס למים.." הוא דחף אותי ואני נפלתי למים.
"גיא!!!!!" תפסתי לגיא בחולצה ומשכתי אותו, גם הוא נפל למים.
התחלנו להשפריץ אחד על השנייה מים וצחקנו כמו מטורפים.
בסוף התעייפנו ונשכבנו על החול עדיין צוחקים.
הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה היא אחת.
"גיא!! עכשיו אחת!"
"מה?" הוא הסתכל עליי ואז אמר "שיט! בואי!"
לקחנו את הנעליים והתחלנו לרוץ לבית הספר.
"אני לא מאמינה שהברזנו את כל היום! רציתי רק מלשון!"
"הזמן באמת עובר מהר שנהנים לא?"
"מסתבר".
רצנו מהר יותר והגענו לגדר, התחלתי לטפס וגיא עזר לי, והוא טיפס אחריי.
"תראה! כולם יוצאים!"
"בואי נלך להביא את התיקים."
רצנו לכיתה ולקחנו את התיקים, כשיצאנו ראיתי את ורה.
"ורה!!!!!!!!!!!!!" צעקתי לה והיא הסתובבה.
"נועה! איפה היית!? ולמה את רטובה ככה?!"
"היינו בים. לא שמנו לב לזמן."
"היינו? מי זה היינו?"
"אני וגיא.."
"וקרה משהו ביניכם שם?"
"לא ורה. לא קרה כלום. בעצם קרה.. אבל לא עם גיא."
"אז עם מי!?"
"טוב כשהיינו בים.. טוב את מכירה אותי, אני חייבת לרוץ למים. נתקלתי במישהו. והוא היה כזה חתיך!"
"את יודעת איך קוראים לו?"
"כן, קוראים לו טל."
"שם יפה!"
"אני יודעת."
ורה הסתכלה מסביב ואמרה "הוא מהבית ספר?"
"לא, נראה לי הוא סיים בית ספר. הוא נראה בן עשרים בערך.." אמרתי וחיוך התפשט על פניי.
"מאוהבת?" שאלה ורה
"לא!" אמרתי והחיוך נעלם.
"כן, כן. טוב יאללה בואי או שנאחר את האוטובוס."
הלכתי עם ורה לתחנה וראיתי את גיא, חייכתי אליו והוא אליי.
ורה אמרה "נראה לי שיש ביניכם משהו!"
דחפתי את ורה ואמרתי "אין כלום."
ורה צחקה ואמרה "מה שתגידי."
@$&*)*&^%$#@$%
כשנפרדנו פניה היו זוהרות, אמרתי לה "אני אוהב אותך."
היא רק חייכה והשעינה את ראשה על ראשי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: