Don't you forget about me..

התרוקן לך הלב, כאילו הקאת את כל הרגשות החוצה וכבר לא נשאר שום דבר בפנים.

את מנסה לכתוב וכלום לא יוצא, שום דבר שאת הוא לא מה שהוא אמור להיות, הקולות בראש שלך צוחקים תוך פליטות 'אמרתי לך' כאלה ואחרות.

את קוטלת ציפיות "היא לא תבוא היא לא צריכה היא באה רק כשהיא מוכרחה והיא לא מוכרחה" שילה מטיפה לך בראש, שוב ושוב ושוב. את והציפיות שלך. 

"על מה חלמתי ולא זכרתי כלום

ולא זכרתי כלום

על כתם לבן של אור וצליל מחריש אוזניים

אני רוצה לרוץ ולא זזות לי הרגליים

זה משוגע אני לא אפתח לזה את הדלת

מי זה קורא לך בשמך את לא שומעת

עומדת מול מראה ולא מזהה מי עומד מולךזה משוגע אני לא אפתח לזה את הדלת

אף פעם

אני לא אפתח לזה את הדלת."