Don't you forget about me..

היום הלכתי בשדרה וחשבתי על זה שתל אביב אחרי הגשם זה אולי הכי יפה שיש לי עכשיו.

רונה שרה לי באוזניים ומין חמימות נעימה התפשטה לי בכל הגוף, וכמעט לא שמתי לב שאני עייפה ונתקעת בעמודים ובמכוניות.

אולי היום היה לי אפילו נחמד.

מתחשק לי ללחוש לך באוזן מילים שלעולם לא תרשי לי ללחוש.

I want you to tell me:
Let's eat the moon
With two coffee spoon
But you never do
I want you ask me to love you as long as I love
And I Always do

ואני יודעת שעכשיו אכפת לך ואני יודעת שאת אוהבת אותי ודואגת לי ומשתדלת לשמור עלי כמה שאת יכולה ומשדלת לא לנפץ לי את הלב עוד יותר,

ואני גם יודעת שלא תמיד זה יהיה ככה, אולי יום אחד אני אפסיק לאהוב אותך ככה ואת תפסיקי לאהוב בכלל

ואולי אני אשמור על עצמי שוב עטופה ומרוחקת, כדי לא להיפגע, ואולי אתרחק ממך,

ואולי רק אולי אפסיק לפחד ואתן לעצמי לאהוב אותך ככה עד הסוף

בלי מחסומים, בלי מעצורים, אהבה הכי חזקה ויפה וכנה שרק אפשר

אפילו עם הבום שיתפוצץ לי בפנים,

זו הרי הדרך הכי טובה להחלים.

"ולא נעלבתי כשהתעקשת להסביר לי
שכל מה שהרגשתי ילך כמו שבא
ולא הצלחת להכתים כל אהבה שהייתה לי
באפור מכוער
אני חושבת עליך רק כשהלילה נגמר"

זה לא באמת כואב, רק שורט לי קצת את הקצוות של הלב.

כבר למדתי להכהות כשכואב לי,

עם קצת אלכוהול שאיפותנשיפות מוזיקה רועשת או סתם הדחקה משמעותית.

סערת הרגשות חלפה לה,

לא עוד התקפי זעם, לא התמוטטויות עצבים,

לא הפעם, לא בגללך.

אז נכון קצת שרף לי כששמעתי את רונה שרה

אז פשוט קמתי והחלפתי דיסק,

שרתי עם השירים החדשים,

כמו ילד שסותם את האוזניים וצורח להלהלה.

זה נגמר. והחיים ממשיכים

כאילו מעולם לא היינו את ואני,

שלושה כוכבים במדבר.

את אולי חרוטה בי עמוק בלב

ובשאר הגוף,

אבל המגע שלה מפצה על הכל,

החיוך שלה נותן לי רצון לקום בבוקר,

ובלילות כשאנחנו יושבות על הספסל

אני כבר לא בטוחה אם אני רועדת בגלל הקור.

 אולי יום אחד לא ישרוף לי כשאני אראה אותך.

אף אחד לא שומע את הכל אני חונקת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

אף אחד לא שומע את הכל אני חונקת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

כמה זמן אני שואלת כמה זמן אני שואלת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

חופר המחילות, שוכן המערות

יצור ללא פיגמנטים

סודות, חידות, מיטות שבורות, מקום לדאגה

מקום לאין עונה לי, אין עונה לי

כמה זמן אני שואלת כמה זמן אני שואלת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

כמה זמן אני שואלת כמה זמן אני שואלת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

אין דבר שאי אפשר אם רק רוצים הכל אפשר

וכל שאר השקרים שכבר סופרו לי

פנס הרחוב הלילה בשדרה, קולות הממטרה

משקה את הפרחים שיפרחו לי

מילים סתומות וערומות צללית של משהו עמוק

חשוב לזכור על מה דיברנו

מחר אני אפסיק מיד עם כל מה שהבטחתי שאפסיק מיד

על זה דיברנו

כל כך הרבה דברים אשר לחשתי לעצמי

עכשיו קמלים בשקט, נעלמים לי

עכשיו אני רוצה להתחרט לנסוע לחופשה, בבקשה

מכל מה שכרוך בי

אל תתני לי להפוך למשהו שאין לו תקנה

אני צריכה שתעזרי לי

כל הרכבות נוסעות לתוך עצמן מאחורי הדלת,

תפתחי לי

אף אחד לא שומע את הכל אני חונקת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

אף אחד לא שומע את הכל אני חונקת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

אף אחד לא שומע את הכל אני חונקת

מאחורי הדלת מאחורי הדלת

חושך

לא ראיתי כלום

עיניים זרות עיבדו נתונים

ניסיתי להפוך את עורי

אבל העור שבפנים דמה מדי לשלי

רציתי להדוף את השנים

שעומדות בינינו

בלי להבין

שאין כלי נשק בעולם

שרק מתוקף אהבתי יכריע את הזמן

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אכנע לרעיון הזה

שאי אפשר ואי אפשר כי אי אפשר

זה עניין של הישרדות

גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר

אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר

ימים

ימים אל תוך לילות

חיבוק שלא נגמר

ואז ברגע הוא נגמר

וכשהריק הזה חושף את פרצופו

נדמה שכל מה שרציתי

אף פעם לא יבוא

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אכנע לרעיון הזה

שאי אפשר ואי אפשר כי אי אפשר

זה עניין של הישרדות

גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר

אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר

שקט

שקט בסלון

שקט במטבח

שקט גם בטלפון

כל מה שרציתי זה לישון

אבל הרעש המחריד חדר לי לחלום

וסוף, סוף לסיפור

אני חותמת בלי רצון על טופס

השחרור

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אכנע לרעיון הזה

שאי אפשר ואי אפשר כי אי אפשר

זה עניין של הישרדות

גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר

אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר