רגעים קפואים

המרקר.

חדי האבחנה גם יזהו את תריסיו הסגורים בחדרו של סרוסי.

יום שישי, מסדרים את הבית, אמא צועקת, "מרקר, בואי מהר, ותביאי את המצלמה!"

אני מוצאת אותה בחדר של אחי עם הראש מחוץ למרפסת, מצביעה על מנוף על רקע השקיעה.

המצלמה יוצאת, והעריכות נערכות.

רצף תמונות מדהימות

נחל שורק.  

קיבלנו מדפסת חדשה, אז אפשר להדפיס תמונות באיכות - בובה P:.

יש מסגרות, אז אמא הדפיסה ושמה במשרד את התמונות מלפני 2 פוסטים [הסולו, הדואט והמקהלה] [ניתן לראות ברשימה "אז זה מה שיש פה בינתיים."].

המרקר

אז לא רק שאתם מחפשים טיפקס שחור בגוגל [הכינוי בבלוג הפרטי], עכשיו גם מרקר שחור? לא הגזמתם?

אז הלכתי עם אמא, והיו ציפורים, אז הוצאתי מצלמה, ואמא אמרה שזה יהיה יפה אם הם יעופו, אז היא עשתה רעש עם שקית ניילון [גאד, זה כל כך היא], אז צילמתי כמה, ושיחקתי עם הצבעים. חלקם פחות יפות, חלקם יותר. אני מאוהבת.

ותנסו להסתכל על כל תמונה באינדיבדואליות, הן לא מי יודע מה יפות ברצף.