ואם נהיה כנים, כנים לחלוטין, לא כל כך רע לי.
לא, זה לא נכון. די טוב לי. כאילו השינוי הזה, שדי נכפה עליי, גרם לי לראות ששינוי זה לא כל כך נורא. אז השתניתי.
והימים היו מלאים בהצלחות קטנות וכמעט בלתי-מורגשות, כמו לקבל מאה בספרות או לרוץ 17 דקות בלי להפסיק. ושינויים קטנים, אבל קצת גדולים בעצם, כמו לקצר את השיער, או לעבור מגמה (כן כן, בכיתה י"ב). ודיבורים חדשים עם אנשים ישנים, ולהרגיש מוערכת באמת ויפה באמת, ולא רק כי מישהו מסתכל אליי כאילו אני היצור הכי יפה שנברא אי פעם, אלא יפה ומוצלחת מתוך עצמי.ואני כותבת הרבה, הרבה מאוד אפילו, ומציירת קצת למרות שאין לי כישרון. ואני מנהלת פרוייקטים, המון המון פרוייקטים, ומצליחה, ואפילו קצת, להתאושש.
ואם קשה לי ומר לי ורע לי, יש לי המון חברים שאני אוכל לבכות להם, ואסמס אחד לרעי או ליושי פותר את הכל, והדבר היחיד שמפריע לי כרגע, באמת באמת היחיד, הוא שאם אסמס למישהו שיש פה ריח של נמלים מתות, נמלים מתות בכל מקום, אז אף אחד לא יבין. אבל מצד שני, אני גם לא בטוחה כמה הוא הבין.
אז לא רע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
