הכל כבר נאמר
ולא נשאר מה לכתוב
הכל קלישאות
שחוזרות עוד ועוד
לא נשאר דבר מלבד
לבהות בגשם ולחשוב
וכשזה המצב זה לא יכול להיות טוב.
השמיים בוכים ביחד איתי
בדמעות של לכלוך ומים
אני לא אצא לרקוד בגשם
לא לצעוק על השמיים
ואולי אני דווקא כועסת
שלא נלחמת עליי באש ובמים
ואולי אתה דווקא הבטחת
שלא תוותר עליי,עדיין
נשיקות בגשם זה לא כזה מלהיב
ואי אפשר לראות את הגבעות בירוק
שניים יחד תחת מטריה אחת
אבל אני אחת, בלי טיפת צחוק
הם מדלגים בין השלוליות,
אני דווקא נופלת למים
וטובעת
טובעת בכלום, טובעת בשלולית
טובעת בעבר, שוקעת בעתיד
כולם מביטים בגשם מתחת לשמיכה,
רואים קומדיה רומנטית ומדברים על אהבה
כוס שוקו חם ביד ומרק מהביל
לא תודה,בשבילי יוגורט אפס אחוז
בחיי שנגמר לי הכוח לזוז
כמו כלב רטוב, כלב עזוב,
כלב עצוב.
ואם כבר חורף זאת עונת הקלישאות,
אף מילה מזה היא לא אמת
אבל אולי זה רק סימן לבאות
כבר לי נשארו לי רמזים לתת
אני אלך לבהות בחלון
בדמעות של גשם ראשון
כוס תה ביד ופאי לימון
כי אם כבר קלישאות, לפחות שיהיה טעים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
