אז מסתבר שאני עדיין מוכנה לנסוע יומיים עד סוף העולם רק כי הבחור עם החיוך העצוב הופיע לי בחלום,והזיכרון של החיבוק שלו ממלא אותי כל כך. זה טיפשי, כי הקשר שלנו מבוסס על כלום, שברי משפטים שקרו מזמן ושתיקות מול מסך מחשב וכיפה אחת סגלגלה, שהוא בכלל הוריד. זה טיפשי, כי בכלל יש לו חברה כבר נצח בערך. אבל אני אסע לסוף העולם, ואנחנו נדבר, או נשתוק, ונאמר הרבה מאוד כלום, רק בשביל היכולת לראות אותו.
אז מסתבר שאנחנו עדיין יכולים לשבת במרחק שעה אחד מהשניה (או אולי אלפי שנות אור?) ולאכול סושי ביחד, מול מסך מחשב כבוי, חולקים שיחות רבות על כלום. ואולי שום דבר לא השתנה באמת, מלבד העובדה שהשתנה כבר הכל. לזמן יש אפקט מרפא, אבל במקרה זה אני מקווה שהוא לא הצליח לרפא את הצלקות שהותירה בנו האהבה הראשונה,הישנה.
בנים זה דבר נחמד ולא הומואי בכלל
בנימה אופטימית זאת, התחלתי ב...יום וחצי האחרון לקחת את החיידק הזה של הכתיבה קצת יותר ברצינות, והתחלתי לעשות מלא תרגולי כתיבה. הנה השניים הראשונים. מיאו. קיטשיים במיוחד.
כתיבה בלי מ' (או: מה שקורה כשהמקש של המ' במקלדת לא עובד וצריך למצוא פתרונות יצירתיים)
לא נותר דבר. אפילו לא שיר ישן נושן,
אפילו לא אותיות על דף. בקושי זיכרון, וזיכרון סופו להתפוגג. כמו עשן נידף ברוח,
כך אנחנו, ועוד תבוא העת בה לא יהיה יותר אנחנו. יהיה אתה ותהיה אני, בנפרד, כאילו
לא הכרנו בעבר. כאילו ידך לא נגעה בידי, כאילו שפתייך לא לחשו באוזניי אהבות ישנות
או פחד עתיק. לזיכרון יש סוף והתחלה, וסופו להתפוגג, להתערפל, להצטרף אל הרוח
הקרירה.ובקרוב, יישאר רק צל, זרזיף אוויר ותו לא.
תיאור מקום
במקום בו הכוכבים ינצנצו מהמצולות, שם
אהיה אני. במקום בו השמיים והים יתמזגו לאחד, מקום סגול של יופי מעורפל, שם אהיה
אני. במקום בו הכוכבים יזהרו מעלינו, מתחתינו, מסביבנו- שם אהיה אני. במקום בו
הירח יהיה מלא וקורץ מעלינו, קצת צהוב וקצת לבן, משקיף על העולם מלמעלה בחיוך
מרוצה- שם אחכה לך, במיזוג בין השמש לירח,
במלון מיליון כוכבים, כאשר האור סגול והשמיים כחולים והכול יאמר שלווה. אם תרצה
למצוא קצת שקט, מקום לשים את הראש ולדבר אל אלוהים, מקום חופשי מדאגה ומלא
בכוכבים- תעשה צעד אחד, זה כל מה שדרוש.
במקום בו אהבות ניצתות וזיקוקים ממלאים את שמי הלילה- שם אהיה אני, שם תהיה
אתה. במקום שאין לו סוף ואין לו התחלה, שם
נהיה. פשוט נהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
