תמיד חשבתי שכשאמות
תמצית חיי תרחף מצוק
אביט מלמעלה על שאריות המדבר
אביט בך, יושב ונזכר
תמיד חשבתי שכשאמות
ארחף באוויר, קלילה וחופשיה
בשמלת קיץ שמעולם לא העזתי ללבוש
גוף הופך גופה הופך ציפור הופך שמיים
מעולם לא חשבתי שכשאמות
גופי יהיה כבד כעופרת
מושך אותי מטה מטה
הנאות החיים והמוות
תמול שלשום וסיגריה בגג
ריחוף קליל באוויר המדבר
תענוגות החיים כולם
מתאימים רק לאנשים עם עצמות.
ואני שוכבת על שולחן הניתוחים
רפויה, חסרת תכלית, חסרת מרגוע
מביטה מלמעלה בחיים שחולפים
גופי הכבד שוקע מטה מטה
תענוגות החיים שמורים
רק לאנשים רזים.
-
לא ידעתי שהלב שלי יפסיק לרקוד
וחיוך גדול יימרח על פניי
רק מלראות את השם שלך על הצג.
אני מתה מפחד,בכנות