והדם
מעולם לא היה כל כך אדום
כאשר נח על השלג הצחור
וזה מצחיק,
גם כאשר הכל כל כך לבן
יש כל כך הרבה שחור
דם האדם באדמה
דם המלאך על השלג
פתיתים של שלג ושל אור
מתערסלים באוויר מעליי
דמי אחיי המתים
זועקים מהאדמה,מתחתיי
ואיך חיים עם הניגוד.
בלון שחור ביום ההולדת
נר זיכרון על עוגה לבנה
מחזיקים ידיים שלא ניפול בגשם
באוויר עומדת שתיקה ישנה
מצחיק איך הגענו
לכאן.
***
משהו
חדש עם זכרונות חדשים
ליצור
סיפור חדש עם אותם האנשים
זה
אני או אתה, או אתה ואני
סוף
העולם הגיע וכלו כל הקיצים
השעון
מתקתק אומר שצריך לעזוב
הלב
לוחש שהגיע הזמן לכאוב
זה
אתה שהשתנית, או אולי זאת אני
זה
השקט שהופך את הכל לצבעוני
משהו
חדש מתחיל בניחוחות של ישן
לב
שדופק במקצב שלא שמעת מעולם
חיבוקים
ארוכים ושיחות אל הלילה
מחזיקים
ידיים ומסיטים את המבט
רק
שלא נראה, רק שלא יכאב
משהו
חדש מתחיל,
או
אולי היה פה כל הזמן
ואולי
המצב עצמו לא השתנה בכלל
אין
חדש תחת השמש,
אלה אנחנו שמשתנים.
האירועים
חוזרים על עצמם
הפרצופים
הם ששונים
המציאות
לא משתנה,
הרגע
נשאר אותו דבר
זה
אתה ששונה, זה אתה שנזכר
בשתיקות
ישנות וטעויות כואבות
בלב
שנשבר, בשברי האכזבות
ברסיסים
על הרצפה ושעות של רעב
בטלפון
הדומם, בתקווה שלא עוזבת
ברוח
שאמרה שהגיע הזמן ללכת
ללכת,
ולא לחזור.
***
היא אמרה לי אתמול שאני חלשה. שבר כלי. בסיס לא יציב. כל דבר קטן יכול לרסק אותי לרסיסים,לפרק אותי לפיסות אדם קטנות של אומללות וכאב. זה מה שהיא אמרה. אבל אלוהים אדירים,זה לא נכון.
אני נלחמת. כל יום אני נלחמת. מאבק אדירים, מאבק איתנים. מאבק בעצמי. מאבק בקול שאומר לי להרים ידיים, לוותר, להפסיק להתאמץ. מאבק ברצון שלא עוזב לפתוח את מגירת הסכינים ולחתוך את כל הכאב החוצה, לפתוח את ארון התרופות ולקחת הרבה יותר מדי כדורים. אני נאבקת בסיוטים שחוזרים על עצמם כל לילה. אני לא מוותרת, לא מרימה ידיים. אני אוכלת תוך כדי תיעוב עצמי,רק כדי לא לחזור אחורה. בזמן האחרון אני מתקדמת בצעדים קטנים שעבורי הם צעדי ענק- מתקשרת אליו ומודה שאני צריכה עזרה, הולכת לבית הספר, קמה בבוקר. אני לוקחת על עצמי יותר ויותר אתגרים. אני נאבקת ואני נלחמת, אני יכולה. אני לא נשברת. וגם כשיש לי נפילות אני מצליחה,בדרך כלל,לקום.עובדה שאני עדיין פה.
ואתם יודעים מה,ההישגים שלי לא מתבטאים רק ביכולת לקום בבוקר או לחיות. למרות כל החיסורים וההברזות,יש לי ממוצע 90. למרות כל הדיכאון,החרדות,הסיוטים וההפרעות, אני מתנדבת בשבעה ארגונים שונים ומקבלת שבחים ומחמאות בכל מקום. יש לי הרבה חברים טובים, ואני מלקטת הרבה נקודות אור,הרבה סיבות לחיות.אני מפנה זמן לדברים שאני אוהבת, כמו חנויות הכל בשקל או לנסוע ליומיים לסוף העולם. אני חיה, וזה ניצחון בפני עצמו.
אני חזקה יותר ממה שאתם חושבים. אני נלחמת ואני אמשיך להילחם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
