בתוך מערבולת של חוסר וודאות
אני יורקת ובועטת, צועקת ושורטת
ארים ראשי מעל המים אל תוך שמיים והוא שם
מקלט של שפיות, אי של שקט
בתוך היכל של חוסר משמעות
חלל של ריק מול טלוויזיה דולקת
שירים מנגנים פרצופים של אתמול
בתוך זרועותיו אני נעטפת
על גג מתחת למיליון כוכבים
המילים מסתבכות, מתערבלות על הלשון
ערומה ללא מטאפורות ודימויים
חשופה לרגשות, לרוח פרצים
מה יקרה
אם אושיט יד נרעדת אל ידך
ואתקל בצג המחשב,
במסך של שתיקה
מה יקרה
אם זאת אפילו לא המציאות
אם אחלום את דמותך
ואתעורר לטעות
מה יקרה
אם הפרפרים שבלב
לא יצליחו להחזיק את גופי
ואפול
מה יקרה
אם אפול.
והכל ייהפך קטוע