השמש מחממת את שפת הכביש
כבלי השינה קוראים לך לחזור
על המדרכה שני ילדים
ילקוט בי"ס, מעיל צהוב,
אוחזים תמרור עצור.
המכוניות חולפות בלא משים
רוקדות לפי שרביט הקסמים
משתהות וממשיכות במחולן הרגיל
על פי תנועת הרכבות.
על פי תנועת הלבבות.
מבט מוסט, חיוך נרעד
חלקיקי הרגש מתפזרים בחלל
יד מושטת, מבט אמיץ
לב של ילד שלא נפגע מעולם.
המכוניות נוסעות מבלי לראות
אנשים ממהרים להתחיל את היום
זה לא נוגע לעולמם שלהם
מעופפים כאילו חיים בחלום
ואני במכונית, ליבי יוצא אליהם
מנסה ללכת עם הרגש, אל האור
לוחץ על הגז, שריקת המשרוקית
תמרור אזהרה שמודיע "עצור!"
יושי.
שיר גרוע.
מילים עם נקודה בסוף הופכות את הכל לדרמטי יותר.
אהבה.
לישון.
ביוש.