אם הייתי חולה בשחפת,
הייתי קונה מכונת כתיבה.
סתם ככה, להתחבר לרוח התקופה.
מקשים מתקתקים תקתוקים מתקתקים
והסיפור שלנו היה נכתב.
אם הייתה לי מכונת כתיבה
אז היה לי סיפור לכתוב,
סיפור מתוק בריח של דם
עצמות הבריח בולטות בלבן
עיניים נעצמות לרגע, ולא נפקחות.
אם עיניי לא היו נפקחות,
אולי אז היית בא.
מחזיק אותי כאילו לא נפגשנו מעולם
נשיקה על הלחי ועל המצח גם
מחבק אותי כך שלא אעזוב לעולם
אם הייתי חולה בשחפת
הייתי מתקתקת שירי אהבה
בלי להתבייש,בלי לחשוש,
בלי להשתמש במילה לא נכונה.
אם הייתי חולה בשחפת
והיינו מטיילים לנו בים,
רואים ציפורים,שחפים מעופפים,
משאירים מאחוריהם רק ריח של דם.
אם הייתי חולה בשחפת,
מוסתרת מאחורי איפור כבד,
בשיעול אחד, רגוע
כל העצב היה יורד.
אם הייתי חולה בשחפת
והייתה לי מכונת כתיבה
הסיפור שהיה נכתב, באדום
היה ללא ספק סיפור אהבה.
(ולכן,ילדים, אל תתנו לי לראות מולן רוז'.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
