שביל הזכוכיות

חשבתי על הכל,על מה שהיה

ועל מה שיהיה.

המוסקיה,היא הדרך לחיות,

המוסיקה היא השראה לחיים

מוסיקה בלי מילים עדיין יכולה להוות חיים שלמים.

באמת כשמתאהבים לא הכל כול לעבור בקליק,

לא הכל מסתדר,

וכשמתאהבים נפצעים

מקבלים מכה חזקה וכואב

וצלקת גדולה לכל החיים

צלקת שתישאר כל החחים

והיא תלווה אותך לכל מקום.

תנסו לחשוב על שיר,

ששמעתם,והוא השאיר בכם...

השאיר..משהו מוזר

תחשוה של עצב,

אבל של התחלה חדשה.

תחושה של בלבול בלי הדרך.

תחושה של...

עיקצוץ בלב,על משהו שיכלתם לעשות,

אבל לא עשיתם,

על משהו שחשבתם שיכול לקרות

אבל בדיעבד הוא לא יקרה.

זה מה שקורה לי.

בלבול,עיפות,אכזבה.

בעיקר ממך וגם ממני

יש רגעים שהחיוך הוא לפעמים מזוייף,

ושאתם שם בחוץ חושבים שהכלל אמיתי

שהחיים מחיכים לכולם.

ושהכל בסדר.

הלוואי שהכל היה אחרת.

הלוואי והייתי כזאתי

טובה יותר.

נחמדה יותר.

פשוט מישהי אחרת.

אני לא יודעת,

לפעמים אני שמחה ולפעמים יש רגעים שאני לא יודעת

מה לעשות בעצם.

מבולבלת.

ואני מקווה שתבוא תקופה חדשה.

לפחות אפשר להתנחם בזה

שעוד מעט תיכון ואז אני יכיר אנשים חדשים

חוץ מכן החברות שלי.

שלכם,

חאנ:)

שצריכה שינוי הככי מהר שאפשר

לפני שהראש לה יתפוצץ.

ביי