פרק ארבע- ?How Do You Fix a Broken Heart -פלאשבאק-
זה היה באביב, חופשת האביב, או יותר נכון חופשת פסח. ההורים של רוקסי נסעו לחופשה עם אחותה הקטנה לאיים הקריבים לשבועיים. בריאן גר בצפון עם אחד החברים שלו שהם שכרו בית והם לומדים באוניברסיטת חיפה, מלאני טסה עם שלוש חברות שלה לטורקיה ואחד ההורים של הילדות היה המשגיח שלהם, ג'סטין ירד לאילת עם משפחה של חבר שלו לסופשבוע, והבית נשאר ריק לרוקסי. וחבר שלה טום. רוקסי בכיתה י', בת 16, היא תכננה כל כך הרבה דברים לחופש הזה כי היא תיהיה ברובו נטולת משפחה ושמחה מאוד לא בגלל שאין לה קשר טוב עם משפחה אלא בגלל שהיא משוחררת מחקירות כשהיא חוזרת הביתה ממסיבה או סתם להיות עם החבר'ה. החופשה התחילה בדיוק בצלצול האחרון לאותו היום לימודים.
"אז מה.. בית לבד" אמר טום והשניים נכנסו הביתה,
"שבועיים בלי אף אחד! לא יכולתי לבקש יותר מזה" אמרה רוקסי מחייכת ונשכבה על הספה
"אני אף אחד?" שאל טום,
"כמובן שלא.." אמרה וקמה מהספה וחיבקה אותו, "יאללה בוא נעלה את התיק שלך למעלה" אמרה, הם עלו למעלה לחדר של רוקסי וטום הניח את התיק שלו ליד המיטה של רוקסי. רוקסי עמדה מול הראי ועשתה קוקו חדש, טום בא וחיבק אותה מאוחרה.
זוג כל כך יפה.. רוקסי מדהימה ביופייה, וטום.. יפיוף אמיתי, בחור גבוה וחטוב, קצת שרירי אבל לא במידה מוגזמת, שערו הבלונדיני היה עם רסטות לא קצרות אבל לא ארוכות, סרט שאסף את הרסטות במקצת, שלא יפריעו בעיניים, עיניו גדולות וחומות, צבע חום מיוחד, חיוכו הגדול היה ממיס כל אחד שראה אותו. האהבה ביניהם פרחה, כבר שבע חודשים הם ביחד.
"אני אוהב אותך" אמר לה והסתכל אל עומק עיניה במראה וחייך את חיוכו בחמוד,
"גם אני אוהב אותך" אמרה וחייכה, היה בין השניים רגע מדהים של אהבה עד שצלצול הפלאפון של טום קטע את הרגע, טום ענה ודיבר כמה שניות,
"הם עוד דקה בחוץ" אמר "את מאורגנת?" שאל
"כן רק שניה" אמרה והורידה את הסווצ'ר של בית ספר וגם את חולצת בית ספר ופתחה את הארון ושמה על עצמה חולצה שחורה עם קישקושים
"קחי סווצ'ר רק בחוץ" אמר טום, רוקסי הסתכלה עליו וחייכה, היא לקחה סווצ'ר מהארון שלה ושמה אותו על עצמה
"שמח?" שאלה והוא הנהן בחיוך, "ולא קר בחוץ" אמרה, הוא חייך ונענה את ראשו, רוקסי סידרה תיק עם כמה דברים ושמה אותו על כתפה,
"נלך?" שאל והיא הנהנה לחיוב והשניים יצאו מהבית כעבור כמה רגעים. הם פגשו את החבר'ה שלהם והלכו לבית של חבר שלהם, יש לו שמה בריכה ובית ריק. הם אספו עוד כמה חברים בדרך ואחרי הלכה של 10 דקות הם הגיעו לבית של החבר שלהם. הבית היה גדול מאוד והייתה בריכה בחצר האחורית, הבית היה ממוקם באזור בלי הרבה בתים, בין כל בית היה מרחק די גדול ככה שעם עושים רעש אף אחד מהשכנים לא שומע. הם צילצלו בדלת וכעבור כמה שניות נערה שחומת עור פתחה להם את הדלת,
"ליה!!" צעקה רוקסי וקפצה וחיבקה אותה, "למה לא אמרת שאת חוזרת היום?" שאלה התרגשות, כולם חיבקו את ליה וברכו לבואה. ליה טסה לצרפת לשבועיים אבל המשפחה לא ידעה מתי בדיוק הם יחזרו. הם נכנסו לבית והתיישבו כולם בסלון,
"אז מה אתם רוצים לעשות?" שאל תומר, הילד שגר בבית
"בואו ניכנס לבריכה" הציעה עדן
"אויש לא הבאנו ביגדי ים.." אמרה רוקסי והסתכלה על טום
"לא נורא טום יכנס עם הבוקסר שלו ותיקחי מאחותי איזה בגד ים" אמר תומר
"סבבה" אמרו רוקסי וטום. כולם יצאו החוצה והבנים ישר הורידו את החולצות והמכנסיים וכולם נשארו בבוקסרים והם ישר קפצו למים הקרים, עדן ונעם הורידו את הבגדים ונשארו עם בגדי ים וגם קפצו, רוקסי וליה עלו למעלה לחפש לרוקסי בגד ים. הם נכנסו לחדר של אחותו של תומר ופתחו כמה מגירות עד שמצאו את המיגרה עם הבגדי ים שלה, רוקסי מדדה כמה אבל כולם היו גדולים עליה בחזה
"וואי איזה ציצים יש לאחותו.. לא חשבתי כל כך גדולים" אמרה רוקסי וצחקה
"רוקסי.." אמרה ליה וגם צחקה איתה, "נסי את זה.." אמרה וזרקה לה בגד ים, רוקסי נכנסה למדוד אותו והוא היה סבבה עליה. הבגד ים היה כאילו שתי חלקים אבל מקדימה היה פס שחיבר בין שני החלקים, הצבע של הבגד ים היה גווני חום ורוקסי נדלקה עליו,
"הוא מגניב" אמרה ליה
"כן.. יאללה בואי בא לי להיכנס למים כבר" אמרה רוקסי והשניים ירדו חזרה לבריכה. "יאללה בואי" אמרה רוקסי לליה ותפסה בידה כאות לרוץ ולקפוץ לבריכה
"אני עוד מעט יכנס" אמרה ושחררה את ידה,
"טוב הפסד שלך" אמרה רוקסי וקפצה אל הבריכה שכולם כבר היו בתוכה,
"דווקא את הבגד ים הזה לקחת? הכי מכוער" אמר תומר
"הוא היחידי שהיה טוב על הציצים שלי! מה זה לאחותך יש סיליקון? זה מטורף" אמרה וכולם צחקו
"תאמיני לי עם היא לא הייתה אחותו של תומר כבר מזמן הייתי עושה לה טוב" אמר טל וצחק
"איכ יא מגעיל" אמר תומר "אני בכבל מאריך לא הייתי נוגע בה" אמר ועיוות את פניו, הם המשיכו לצחוק להם על אחותו של תומר, טום משך את רוקסי לצד השני של הבריכה,
"מה?" שאלה אותו והיא הזיזה את רגליה לצדדים בשביל לא 'לטבוע'
"סתם בא לי להיות איתך לבד" אמר וחיבק אותה, היא כרכה את רגליה מסביבו וככה נשארה יציבה "זה מצחיק שאת לא עומדת פו" צחק
"שתוק.. לא אשמתי שאת כל הדברים הרעים של הטר אני קיבלתי, ותאמין לי יש לה הרבה" אמרה וצחקה.
שניהם חייכו, חיוכי קטן רק עם השפתיים ואז טום נישק אותה ועטף אותה חזק עם ידיו, מהצד השני נשמעו שריקות של הילדים כשראו אותם, טום ורוקסי התנתקו וצחקו
"מה זה היה?" שאלה מופתעת ממנו
"סתם.." אמר "באלי לנשק אותך.. ולהגיד לך שאני אוהב אותך"ליטף את פניה "את כל כך יפה רוקס", רוקסי הסמיקה וחייכה חיוך ביישני
"וואי את לא יודעת לקבל מחמאות.." אמר וצחק
"די.." אמרה ונתנה לו אגרוף קטן בחזה, הוא הסתכל עליה והרים גבה
"רוקס טום בואו יש כאן הפתעה" כולם קראו להם והם שחו אליהם וישר שהם הגיעו נשמה 'בום' קטן וקצף של שמפניה נשפך עליהם וכולם צחקו, הם היו מופתעים,
"מאיפו?" שאל טום שישר יצא מהבריכה ולקח את הבקבוק שמפנייה ושתה ממנו
"מהמחסן של אבא שלי, וחבובי תמזוג לכוסות" אמר תומר,
"מגניב.." אמר טום וליה מזגה לכולם כוסות עם שמפנייה משובחת,
"אני לא האמנתי שאני יגיע לגיל 16 וכבר ישתה משמפנייה משובחת של משפחת מאיר" אמר בר והרים את הכוסית למעלה ושתה ממנה, כל אחד בתורו בירך ובסוף הם סיימו שתי בקבוקי שמפנייה.
"יש מקלחת למעלה בחדר שלי, יש בחדר של אחותי, יש כאן למטה ליד המטבח ויש אצל ההורים שלי, יאללה לכו כבר" אמר תומר וכולם התחילו להתרוצץ, ורק ליה ותומר נשארו בסלון לבד. הם התיישבו בספה בסלון וראו טלוויזיה. עדן ונעם הלכו למקלחת של אחותו של תומר, בר וטל עשו תחרות למקלחת של תומר אבל טל הגיע אחרי בר אז הוא הלך למקלחת ליד המטבח, רוקסי וטום הצליחו להגיע ראשונים למקלחת של ההורים של תומר ומלאו להם את האמבטיה במים וסבון, אחרי שהאמבטיה התמלאה במים חמימים הם נכנסו אליה הם הבגדי ים. הם היו חצי שעה שם, דיברו וצחקו. הם יצאו והחליפו בגדים וירדו רה למטה לסלון וכולם כבר ישבו שם ודיברו. אחרי כולם היו מאורגנים הם יצאו מהבית והלכו ברגל אל המועדון של העיר. ילד מהשכבה שלהם ארגן מסיבה עם כמה ילדים משכבה ט' ויא' והמסיבה כבר התחילה. בדרך הפלאפון של רוקסי צלצל והיא הלכה הצידה וענתה
"היי סבתא" אמרה בחיוך גדול רוקסי
"היי לינדה שלי.." אמרה בטי, "תראי.. " התחילה סבתא שלה לספר לה מה קרה ורוקסי נעצרה והייתה בהלם, טום שם לב שרוקסי נעצרה אז הוא הלך אליה,
"והוא בסדר?" שאלה רוקסי והתיישבה על המדרכה,
"היי מה עצרתם? אנחנו עוד מעט מגיעים" אמרה עדן וכולם הסתכלו על רוקסי וטום
"תמשיכו אנחנו עוד מעט באים" אמר טום וכולם הסתובבו חזרה והמשיכו ללכת. טום התיישב ליד רוקסי והיא בדיוק נתקה, והיא עדיין הייתה בהלם, "יפה.. מה קרה?" שאל והפנה את מבטה אליו בעזרת ידו, הוא הסתכל אל תוך עיניה והרגיש עצב שבא ממנה "היי רוקסי דברי איתי" אמר לה והחזיק את ידה
"סבא.. סבא שלי בבית חולים הוא קיבל התקף לב" אמרה וחיבקה אותו, הוא חיבק אותה ושם את ידו על ראשה וליטף אותה, הוא הריש על חזהו טיפות חמימות שמרטיבות את חולצתו.
"הכל יהיה בסדר.. אל תדאגי" אמר והחזיק בראשה מול פניו "את לא צריכה ללכלך את פניך עם דמעות" אמר וניגב את דמעותיה מהפניה,
"אתה מבטיח?" שאלה, הוא לא ידע איך להגיב לזה, הוא לא ידע עם יוכל להבטיח לה מהו כזה בוודאות, היא הבינה את זה במבטו,
"סבתא שלי אמרה לי שהוא לא מת.. אבל הוא עכשיו בטיפול נמרץ והיא לא יודעת מה קורה איתו" אמרה רוקסי בקול רועד, "והיא לא מוצאת את בריאן.. הוא לא עונה לה" אמרה, טום חיבק אותה והיא חזרה לדמוע על חולצתו, הם בסוף לא הלכו למסיבה, רוקסי לא רצתה לחזור הביתה והם טיילו להם בעיר. אחרי שעה בערך הם חזרו לבית של רוקסי והיא נכנסה להתקלח, טום חיכה לה בחדר שלה וסתם היה במחשב. אחרי עשרים דקות בערך רוקסי יצאה מהמקלחת לבושה בטרנינג שחור ובגופיית סבא לבנה.
"מה קורה?" טום שאל את רוקסי וקם, היא נאנחה והתיישבה על המיטה ועשתה לעצמה גולגול מתוח, טום התיישב לידה וכרך את ידו מסביבה והיא הסתכלה עליו
"אני מפחדת שיקרה לו משהו" אמרה בעיינים עצובות
"אל תחשבי על 'עם..' את יכולה להסתובב עם הסימן שאלה הזה כל החיים אבל אף פעם לא יהיה לך מענה" אמר "כל דבר קורה, וכנראה שכל דבר קורה לטובה, גם עם זה מוות. צריך להמשיך עם כל מה שעובר בחיים, גם עם אלה טעויות שלך, או של האל" אמר וליטף את פניה ברכות,
"כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך לא, לסלוח זו לא חולשה נצור אהבה בדרכך ודע, את כל הסובב אותך." דיקלם טום את השיר 'שיר בעיפרון' של בית הבובות
"איך זה שאלה כל פעם יכול להעלות לי חיוך על הפנים אפילו שהכל הולך לקרוס" אמרה ונישקה אותו ברכות "אני אוהבת אותך ותודה על הכל" אמרה והניחה את ראשה על כתפו והוא חיבק אותה, הם נשכבו על המיטה מחובקים וניסו לישון,
טום התחיל לשיר לה בלחש את השיר 'שיר בעיפרון'
"אל תשכח לשמוח גם בחלקי ואל תמנע מלבכות כשעצוב תנצל עד תום כל עוד אתה תמים תלמד לוותר ואל תוותר על החיים. כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך לא, לסלוח זו לא חולשה נצור אהבה בדרכך ודע, את כל הסובב אותך. אל תלך בדרכו של אחר ואל תיכנע לחולשות שבגוף שא בעול בכתפיים איתנות ותאמין ותאמין, רק תאמין.".
לבסוף שניהם נרדמו.
בבוקר רוקסי קמה כשהטלפון של הבית צלצל, היא ענתה מייד, היא דיברה בלחש כי הייתה קצת צרודה מהשינה וטום לאט לאט התעורר.
"מי זה?" שאל טום את רוקסי כשניתקה
"זאת סבתא שלי.. הוא בסדר" אמרה בחיוך "והיא בקשה ממני לבוא אליה לבית חולים" אמרה וישר התחילה להתארגן,
"את רוצה שאני יבוא איתך?" שאל
"זה בסדר, לך לישון בבית או שתישאר פו. בריאן בא לאסוף אותי עוד עשר דקות" אמרה ונכנסה למקלחת לצחצח שיניים, היא סיימה להתארגן תוך כמה דקות והכינה לה תיק קטן עם הדברים שהיא צריכה, ואז הפלאפון שלה צלצל וזה היה בריאן. היא ניתקה תוך כמה שניות
"הוא בפקק אז הוא יגיע רק עוד רבע שעה פחות או יותר" אמרה,
"טוב אז בואי למטה אני מת לעשן" אמר טום. טום ורוקסי הלכו למרפסת למטה ושניהם הדליקו סיגריה,
"למה אתה מעשן את 'נקסט' זה חלש לאללה" אמרה רוקסי וצחקה על טום
"מה לעשות שאין לי מספיק כסף בשביל לקנות 'מלבארו' כמו שאני אוהב" אמר טום ועשה פרצוף עצוב
"תביא לי 12 שקל ואני יקנה לך 'מלבארו'" אמרה, "אני מכירה מישהו שימכור לי בשליש מהמחיר" הוסיפה
"למה לא אמרת עד היום? אני כמו סתום מסתובב עם 'נקסט'" אמר טום וצחק, "טיפשה" הוסיף. הם ישבו שם עשרים דקות ואז בריאן התקשר ואמר לרוקסי לצאת. טום ורוקסי יצאו מהבית ונכנסו למכונית
"תוריד את טום בבית שלו" אמרה רוקסי לבריאן והוא התחיל לסוע. אחרי נסיעה קצרה של עשר דקות הם הגיעו לבית של טום ורוקסי ליוותה אותו לדלת,
"שיהיה לך בהצלחה סטולית" אמר טום ונישק אותה קצרות על שפתייה,
"לי בהצלחה?" שאלה וטום חייך, "אני אוהבת אותך" אמרה ונישקה אותו
"גם אני אותך" אמר ופתח את הדלת, הוא נכנס לבית, רוקסי חזרה למכונית והם נסעו לבית חולים,
"דיברת עם ג'סטין ומלאני?" שאלה רוקסי את בריאן
"לא, אני לא רוצה להדאיג אותם" אמר, הוא נראה כל כך אדיש, וזה די הכעיס את רוקסי אבל היא לא אמרה כלום.
הם הגיעו לבית חולים וחיפשו את החדר 156 בקומה השנייה. אחרי חיפושים מתישים הם הגיעו ונכנסו לחדר. הם ישבו שם קצת זמן ושיחררו אותו מהבית חולים והם חזרו לאוטו, והתחילו לחזור הביתה.
בריאן עצר ברמזור אדום וחיכה, הרמזור התחלף לירוק והוא התחיל לסוע ופתאום רכב שעבר באדום התנגש בהם חזיתית.
רוקסי פקחה את עיניה לאט והסתנוורה מהאור וסגרה מייד את עיניה,
"רוקסי" היא שמעה קול מוכר ונסתה לפקוח את עיניה בשנית, היא ראתה דמות מטושטשת שלאט לאט התבהרה לה והיא זיהתה את טום, היא לא הבינה מה קורה איתה, היא לא זיהתה את החדר בו שכבה והיא הייתה בבגדים לבנים רחבים,
"מה..?" אמרה בקול צרוד, הגרון שרף לה מרוב כאב,
"אל תדברי" אמר טום והחזיק בידה, "את אולי לא זוכרת מה קרה.. אז אני יספר לך. לפני יומיים חזרת עם אח שלך וסבא וסבתא שלה מהבית חולים ששיחררו את סבא שלך, ואיזה שהו אידיוט עבר באדום והתנגש בכם. את כבר יומיים חסרת הכרה" אמר טום בקול רועד,
"ו.." ניסתה רוקסי לדבר, היא בלעה את רוקה בכבדות, "איפו הם?" שאלה והצריבה בגרון חזרה לה,
"בריאן שבר את הרגל ויש לו סתם שריטות ימכות יבשות, סבתא שלך מאושפזת פו כי היא שברה את האגן" הפסיק טום לדבר והפנה את מבטו לצד השני
"ומה עם סבא שלי?" שאלה רוקסי ודמעות עלו בעיניה והמחנק בגרון רק גבר וגבר
"הוא.." ניסה טום להגיד את זה אבל הוא לא הצליח,
"טום תסתכל עלי" אמרה בקול צרוד "מה קרה?" שאלה והיא הרגישה רע בלב, בדיוק הרופא נכנס וביקש מטום לצאת.
"מה קרה לי?" שאלה רוקסי את הרופא,
"הפרקה לך הכתף, והיה לך חתך עמוק בגרון, נכנסה לך חתיכה של זכוכית מהשמשה, אך הצלחנו ייצב אותך. הגרון קצת יצרב ויכאב בחודש הקרוב, ואת צריכה לנוח כי את היית בקומה יומיים" אמר הרופא,
"מה עם סבא שלי?" שאלה רוקסי ורעדה
"הוא מת" אמר הרופא, "ניסינו לייצב אותו בטיפול נמרץ אבל לא הצלחנו" אמר הרופא, "מחר כשההורים שלך יגיעו את תוכלי להשתחרר" אמר ויצא. רוקסי הייתה בהלם, היא התחילה לבכות וטום נכנס לחדר וראה אותה בוכה, הוא סגר את הדלת ונשכב לידה במיטה,
"אני.. אני.." גימגמה רוקסי
"ששש.." אמר לה ועטף אותה בידו, היא בכתה ללא הפסקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
