לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תעזרו לי למצוא שם לסיפור (:

אני כותבת סיפור אהבה , מקווה שתאהבו .


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

10/2008


שבוע טוב לכולם (:

אוקי אני יובל כהן מחיפה אני בת 18 עוד מעט ,

התחלתי לכתוב סיפור האמת שאני דיי במין התלבטות באיך לקרוא לו ,

אני אשמח עם תמליצו לי על שמות ותעזרו לי למצוא רקע מתאים,

ואני גם מאוד אשמח שתגידו לי עם הסיפור מוצא חן בעינייכם ועם יש משהו שמפריע בכתיבה שלי ,

אני מקבלת כל הערה  

אממ אני דיי חדשה פה ואני אשתדל להיות הכי טובה ,

אני קוראת את הסיפור רק ידידים והאמת זה הביא לי חשק לכתוב ,

זאת הבריחה שלי למרות שזאת לא המציאות .

חלק מהסיפור הם דברים שקרו לי , הטרדה מינית , אכזבה , וכאב .

זה שלושת הדברים שבעצם מאפיינים את הסיפור ..

אשמח עם תמליצו לי על כל מיני דברים שאולי אני לא יודעת עלייהם פה .

והכי חשוב זה האמת אוהבת יובל'י

נכתב על ידי יובל כהן , 26/10/2008 00:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שלום לכולם ,

אני יובל כהן בת 18 עוד מעט ,

אני קוראת בבלוגים כאן סיפורים , והחלטתי גם לכתוב סיפור..

אני מאוד אוהבת לקרוא ולכתוב .

מקווה שתאהבו 3>  המשך יום נפלא .

 

 אין שם לסיפור עדיין ..

 

פרק ראשון : 13.12 – 4 חודשים לבן ולדנה .

 

 

קצת על העלילה :

דנה לייבו בת 16 וחצי כיתה י' ,

ילדה יפה עם שיער שטני וכמה פסים בלונדינים שמציצים לה מאחורי השיער הדק שלה ,

יש לה חבר אפשר להגיד מין יזיז כזה  היא אוהבת אותו ,

אך חושבת שהוא לא אוהב אותה .. שבעצם היא אהבת חייו

קוראים לו בן לוי בן 17 כיתה י"א , נראה טוב

בלונדיני עיניים כחולות כמו הים , מת על כדורגל ,

וספורטאי מצויין בהמשך אנחנו נשמע עליו הרבה ,

בן הוא בתפקיד הראשי .

סיפור אהבה עם הרבה מכשולים ,

הרבה בגידות , דרמות , כאב , סבל

אבל בסופו של דבר אהבה תמיד מנצחת ..

 בן ודנה , זה אהבה שלא כל אחד אי פעם היה יכול להרגיש ,

את זה אני מבטיחה .

 

 

 

אחרי הלילה הסוער שהיה להם ...

שוב שנינו מנסים לתת עוד צ'אנס נוסף לקשר ,

שעבר כל כך הרבה צ'אנסים .

אחרי הבגידה אני חשבתי שלא אסלח

אבל סלחתי האם זה יוביל לאיפה שהו ?

 האם עשיתי את הדבר הנכון ? ,

 

ישבתי מנסה לחשוב ,

אחרי כל מבט שלו היא נמסה ומתרככת ,

אחרי נגיעה שלו היא חושבת שהיא בעולם אחר .

ואחרי נשיקה שלו היא בעננים ..

האם זה אהבה ?

אהבה או אובססיה לבנאדם ?

האם הוא אוהב אותי חשבה בליבה מנסה למצוא איזה שהוא תשובה,

לכל השאלות שלה .. – בעצם זה היה חלום .. " -

 

 

... : " דנה קומי מתוקה כבר 3 בצהריים הולכים לקנות ציוד " ..

דנה : " אני כבר קמה אמא " ..

אחרי איזה 10 ד'ק התעוררתי שוב מהטלפון ,

שצילצל עשרות פעמיים ,

אני : הלו ? עניתי בקול עייף

נועה : דנה קומי אני ואמא שלי מוכנות הולכים לקנות ציוד לבית הספר ..

אני : אני עוד מעט קמה .. אני לא כ"כ מרגישה טוב חלמתי אתמול חלום מוזר,

נועה אשכרה נכנסתי לחלום הרגשתי כאילו אני במציאות .

נועה : אני מכירה את זה .. זה קורה לי הרבה האמת ..

מה חלמת ?

סיפרתי לה והיא ניסתה להרגיע אותי ,

קמתי מייד והתקשרתי לבן  .

יותם : " בן בן דנה בטלפון " ..

בן : " תגיד לה שאני כבר יתקשר אני עושה משהו " ..

יותם : דנה בן עושה משהו הוא כבר התקשר אלייך  .. "

אני : " אוקי " ..

עוד לפני שהספיקה להגיד ביי כבר הספיקה לשמוע את הקו .

 

אני ואמא חזרנו מוטשות אחרי הקניית ציוד של בית הספר ,

נכנסתי ישר לחדר טרקתי בדלת בעצבים מהחום ,

ומבן שכבר שלוש ימים סיננן אותי בטלפון בתירוצים שהוא עושה משהו ,

מעניין מה הוא עושה דנה חשבה לעצמה ..

רק שהיא לא ידעה שהוא מתכנן לה משהו ל 4 חודשים שלהם .

 

 

 

ירדתי למטה לאכול משהו ,

"מכירים את זה שאתם ממש רעבים ושאתם באים לאכול יורד לכם החשק ? " ,

אותו דבר קרה לי !

שטפתי תצלחת וזרקתי את כל האוכל לחתול שלי פריק – הוא שחור שחור עם עיניים טוריקז כזה ,

אני מתה עליו ,

עליתי לחדר ובדיוק היה לי טלפון ,

אני : " הלו ? "

בן : " מאמי שלי "

אני : " תודה סוף סוף מה יש לך שלוש ימים שאני מנסה לתפוס אותך ואתה לא עונה לי " ..

בן : עזבי הייתי טיפה עסוק לא משהו רציני , מה איתך אהובתי ?

אני " : בסדר .. מה אני יגיד לך יכול להיות הרבה יותר טוב עם תגיד לי במה אתה עסוק "

שניהם צחקו

בן : " נו אני לא יכול להגיד לך דנה " ..

אני : " אוקי " ..

בן : " אני בא אלייך עוד מעט "

אני : " אתה יודע מה היום ?"

בן : " לא מה יש היום ? "

אני : " עזוב .... שתבוא תקשר אלי לפני נכנסתי להתקלח " ..

בן חייך לעצמו והרגיש שדנה התבאסה רק שהיא לא ידעה שום דבר ..

 

אני :" אני לא מאמינה ,

אני לא מאמינה שהבנאדם אשכרה לא זוכר ת4 חודש שלנו ! ,

אווי אני כ"כ עצבנית נועה את לא מבינה כמה "

נועה :" נו אולי הוא עושה לך הפתעה או משהו " ?

אני : " אויש איזה הפתעה כבר , בן לא אחד כזה שיקנה לי שוקולדים ודברים כאלה ,

אני כ"כ עצבנית !

נועה " : 13.12 איזה תאריך יפה יצא לכם , בדיוק ביום הולדת של גיא ( חבר של נועה נספר בהמשך ) ,

אני " : מעניין גם למה .. תגידי מה קנית לו ב 4 חודש שלכם , אין לי מושג מה לקנות לבן ..

נועה : " יש לי אחלה רעיון בשבילך תקני לו תיבה אוצר כזה ותקני שוקולדים של הכסף האלה מכירה הזהובים האלה ותמלאי מתחת תשימי מין תחתון כזה של " חולה לך על התחת " ועל הכסף תשימי מין דובי כזה שמחזיק "אני שלך לנצח "

אני : " ואו זה באמת יפה ,

אני חשבתי שעם כבר ההורים שלי טסים יום שני אז אני יארגן משהו בחדר שלי

נועה : " כמו מה למשל ? ועשתה מין קול מצחיק כזה .

אני : " חרמנית שכמותך אני רואה גל לא מספק אותך אה ?

שניהם התפוצצו מצחוק ,

אני : " שומעת בן מתקשר אני עוד מעט יתקשר אלייך ..

נועה : " אוקי ביי מותק " .

אני : " כן ביבי שלי ?

בן " : ביבי אני למטה בואי תפתחי לי אני כבר שעה מחוץ לדלת

אני : " אני יורדת  "...

 

נועה :" מה אז לא תוכל לבוא היום ?

גיא :" אני לא יודע מאמי תלוי מתי אני יגמור פה ..

כל הסופ"ש נועה לא ראתה את גיא , הם היו רגילים להיפגש כל יום ולהיות כל היום ביחד ,

עד שהוא נכנס לצבא הכל השתבש להם , נועה הרגישה איך שהוא מתרחק ממנה לאט לאט .

 

אני : " קוקי שלי יפה קטן "

בן עצר אותה הסתכל עלייה והביא לה מכתב ,

בן : " אני רוצה שתקראי את המכתב הזה כשאני ילך ,

ואני רוצה שתפתחי את המתנה שאני ילך ,

ותבטיחי לי , שלעולם דנה לעולם לא תעזבי אותי , שנישאר תמיד ביחד ,

את לא מתארת לעצמך כמה שאני אוהב אותה , כמה שאת חשובה שלי כמה שאני רוצה אותך איתי ,

כל החיים כל הזמן כל דקה איתך זה כמו נצח בשבילי אני מאוווווווהב בך – הוא צרח

דנה עמדה מולו מהופנטת למבט שלו , לחיוך שלו לדיבור שלו ולא הוציאה מילה מהפה שלה ,

היא הייתה כ"כ באי כזה ..

היא הרגישה בעננים שהיא עפה , ואמרה לו  :" אהובי , אני אוהבת אותך ,

אתה האור שלי ואני לא יכולה למצוא את עצמי בלעדייך , בלי החיוך שלך , המבט שלך , הדיבור שלך

הנשיקות שלי הכל הכל הכל הכל הכל אני אווהבת אותך אתה לא מבין בכלל כמה אני אוהבת אותך ,

אני מרגישה איתך כ"כ טוב כ"כ בטוחה ..

בן : " תבטיחי לי , תסכלי עלי תבטיחי לי שתמיד תאהבי אותי כמו שאני אוהב אותך

דנה : " אני מבטיחה , בן אני אוהבת אותך כל כך נסיך שלי , אתה לא יכול לתאר לך ,

מה אני מרגישה שאני איתך .

הם התנשקו כמה דק כמה דמעות ירדו , הרגשות , הלב שלהם דפק במהירות

הוא שכב עלייה והיא התסכלה עליו על המבט שלו על כמה שהיא רוצה אותו ,

לעצמה שהוא יהיה רק שלה

הוא התסכל עלייה , על המבט התמים הזה שלה , על העיניים החולמניות על השפתיים המושלמות ,

הוא כ"כ אהב אותה עד כדי כך שמרוב שהוא אהב אותה הוא פחד לאבד אותה ,

הוא פחד שכל הרגע הזה יגמר שהיא לא תאהב אותו יותר , אך מיד סילק את המחשבות האלה

 

אחרי שהם התנתקו , -

בן " : את חושבת שאת מוכנה כבר ? "

אני : " אני חושבת שכן ..

בן : " את יודעת שאני לא יעשה דבר שלא תרצי , .. "

אני : " אני בטוחה בזה אבל נשמור את זה .. בנתיים בוא תיתן לי נשיקה "

בן : " מאמי אני יכול להגיד כבר שאת חברה שלי , למרות שאנחנו 4 חודשים ביחד ,

אני מרגיש כאילו אנחנו היינו  כל החיים " ..

אני : " אני רוצה אותך בן , אני רוצה אותך עכשיו ..

בן : " את בטוחה ?

אני : " כן ,

הוא הסתכל עלייה והתחיל לנשק אותה ידיו טיילו על בטנה הרזה ,

תוך דקה שניהם היו ערומים , מתחבקים , נאנחים , מחייכים מהנאה ,

תוך כדי שהוא חודר אלייה , הוא שורטת אותו בגב ,

מטיילת עם ציפורנייה על גבו החטוב , הוא חונף את החזה שלה ,

מנשק אותם הרגליים שלהם נקשרות זו בזו והרגשה הכי כיפית שבעולם ,

הרגשה של חופש , של אהבה הרבה אהבה

כאב לה , כאב לה מאוד אבל הוא הוא היה הנחמה שלה , כואב, אבל בישבלו ,

הייתה עושה אפילו יותר מזה ,

שנייהם גמרו ביחד , מזיעים מסתכלים אחד על השני ,

בן : " א ... אני א..והב אות..ך בקושי יכל לדבר

היא לא אמרה דבר ,

דמעות ירדו מעינייה , דמעות של אושר , של כאב

היא לא האמינה שעשתה את זה .

הכל קרה כל כך מהר .

 

 

נכתב על ידי יובל כהן , 25/10/2008 07:55  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  יובל כהן

בת: 34




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליובל כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יובל כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)