אז אוקיי.

מתחילים מחדש.

מלחמה חדשה, נוספת.

אחריי כמה שנגמרו..

וטוב האמת ההקדמה הזאת לא הולכת לי טוב. 

אז אני אחסוך בהקדמה...

ופשוט אפרוק, כי יש הרבה מה לפרוק. 

טוב אז.. נגמר...

והפעם, לשם שינוי, כנראה לגמריי.

איך?

פשוט אמרתי חד משמעית 'תלך'.

וכן... אני יודעת... אמרתי אתה זה במשך חודש בלי הפסקה..

אבל כנראה הפעם זה באמת היה סופי,

מכל בחינה שהיא.

וזה קשה.

באמת קשה.

אני לא אוהבת שאנשים נעלמים לי מהחיים.. לא אוהבת את זה...

קשה לי ככה.

וזאת הולכת ליהיות תקופה נורא קשה עכשיו,

עד שסיימתי מלחמה אחת ארוכה ומייגעת...

יש לי הרבה דברים הרוסים לתקן עכשיו,

ובכלל הכול הולך ליהיות קשה,

להתגבר ולשכוח ולהתעלם..

אבל יהיה בסדר. נכון?

יהיה.

גם אצלך... אני יודעת :)

אז הרסתי.

דפקתי, שברתי...

ועכשיו אני משלמת.

ויש הרבה לשלם. 

יש הרבה לתקן...

וזה אומר שאני עוד לפני שהספקתי לצאת ממלחמה אחת.. או כמה בו זמנית בעצם,

אני נכנסת לאחרת,

ואני מפחדת כל כך...

כי זאת מלחמה שאסור לי להפסיד.

אסור לי.

אסור לילהפסיד אותך...

אני אמות אם אני אפסיד אותך..

אמות.

אתה עוד תראה...

אתה עוד תתחתן איתי בסוף.. אין לך לאן לברוח. 

אני אצליח...

אני אצליח.

אני אצליח... נכון?

געגועים..

אנשים כל הזמן יוצאים ונכנסים לחיים שלי.

באים והולכים. נעלמים.

וגעגוע? 

זהרגש נורא.

אני שונאת להתגעגע.

אני לא יודעת מה קרה שדיברתי איתך פתאום..

והתייאשתי מיד...

מיד הרמנתי ידיים..

אבל התגלה שהמצב לא כזה גרוע.

ואוליי עוד ניהיה בסדר,

ונסתדר,

ונחזור ליהיות קרובים כמו פעם...

התגעגעתי. 

אז שנה שעברה נכשלתי ב-0804 במתמטיקה.

ועכשיו אני חייבת לתקן, ועוד יותר מזה - אני חייבת לתקן במועד חורף,

כי אחרי זה לא יהיו לי הזדמנויות.

ואני טיפה לחוצה כי הבגרות כבר ב28/1

ואני מפחדת שלא אספיק ללמוד,

והלמידה לוקחת לי הרבה זמן פנוי מקשה עליי..

אבל יהיה בסדר נכון?

היום גיליתי שקיבלתי 94 במבחן בתהליכים.

יותר מזה.. זה הציון הכי גבוהה בכיתה.

והאמת? שאני סופר דופר מתלהבת.

מכיתה ו' לא קיבלתי ציון כזה...

אבל זה לא מה שחשוב,

המורה באמת באמת החמיאה לי,

והכי חשוב זה שזה נתן לי מוטיבציה,

בוסט נורא חזק וגדול של מוטיבציה..

עובדה שאני יכולה. אני מסוגלת.

ולעת עתה כנראה מספיק.

בטוח יש עוד מה לפרוק אבל מיטה קוראת לי.

יהיה בסדר :)

נקווה...