אז לקח לי קצת זמן, אבל הינה אצלחתי להושיב את עצמי ולכתוב פוסט,

אז נראלי שהוא יהיה קצת ארוך... אבל הגיע הזמן לפרוק!!!

אז קודם כל.. לפני שבוע ביום חמישי ה-21/2 נערכו צילומים לספר מחזור בבצפר...

זה היה נורא מגניב ומרגש וכולם היו כאלה יפים ובלבן..

אבל זה הסוף.

אפשר היה ממש להריח את זה..

אפשר היה להריח את זה שזה נגמר כבר.. ממש להריח.

אוף :\

אבל הינה אני וקרן, נורא יפות ונורא מעמידות פני שמחות למרות בעמוק בליבינו אנחנו כמעט בוכות מרוב עצבות :)


ואז, יום שישי ה-22/2 היה פורים!!!

כמה שאני אוהבת פורים!! והייתה לי תחפושת נורא יפה ונורא מושקעת ונראיתי נורא מתוק ונורא התלהבתי,

וגם נורא נורא התלהבו ממני..

אבל עוד הפעם.. כאן נכנס החלק העצוב...

זה פורים האחרון שלי, במסגרת חינוכית בכל אופן..

אבל אני לא רואה פורים בשום צורה מחוץ למסגרת הזאת..

זה כל כך מבאס!!!

פורים זה בהחלט החג הכי אהוב עליי מאז שאני נורא קטנה, 

וזה? היה הפורים האחרון שלי.

הפורים האחרון..

זה כל כך עצוב.

אבל העיקר שדפקתי יופי של תחפושת ^_^ ממש פרסומת למולר אני :P

ועכשיו לנושא הבאמת באמת הכי חשוב,

שנה וחצי.

שנה וחצי עם אהובי.

והינה מה שכתבתי לו, והתכוונתי לכל מילה...

'אז... שנה וחצי הא?
וכמו שאמרת לי היום.. הגיע הזמן ליהיות קיטשיים קצת :-P
אז רציתי להגיד לך כמה דברים, שאתה כנראה שומע ממני כל יום בערך 100 פעם, אבל הפעם זה סימלי יותר.. וגם רציתי להדגיש, וגם.. להראות לכ-ל העולם!
אז אני אתחיל מלהגיד תודה, על שנה וחצי מדהימות, שמהבלכן בין לפנק אותי לבין לפנק אותי עוד פעם, מצאת את הזמן ליהיות חבר טוב, ואוזן קשבת, והצלחת להקשיב אפילו לי ואפילו לשמוע כל מה שאמרתי בלי לפספס מילים באמצע! תודה על זה שפתחת את הלב שלך בישבילי, שסלחת על הכול (ושנינו יודעים שהיה הרבה על מה לסלוח), ובו זמנית גם ידעת לבקש סליחה ולעצור ברגע שטעית. תודה על התמיכה האינסופית, על זה שאתה תמיד שם בישבילי, על זה שאתה נותן לי לדעת שתמיד יש שם מישהו שיציל אותי (ובוא ניהיה כנים.. אני חייבת שיצילו אותי.. כל הזמן), ושאני אף פעם לא לבד. תודה שאתה עונה לטלפונים גם באמצע הלילה, למרות שבדרך כלל אתה בכלל לא זוכרת אותם.. אבל בכל זאת, תודה על זה! תודה על האהבה האינסופית שאתה מעניק, תודה על החיוך שאתה מעלה לי תמיד, תודה על זה שאתה כאן בישבילי תמיד, ובכלל.. תודה על זה שאתה קיים.. אבל על זה אני חושבת שצריך להודות למישהי אחרת..אה וכמובן.. אחריי שציינתי את זה בחפיף כזה אני באמת צריכה להתייחס לזה בכובד ראש! אין אין אין חבר יותר מפנק ומדהים ממך! כל היום רק מפנק מפנק מפנק.. לאומי כארד באמת לא משתווים אלייך! ועכשיו? אני אעבור למה שאתה שומע בלי הרף, אני אוהבת אותך! אני מאוהבת בך! בעוצמה שבאמת אי אפשר לתאר במילים, ואני קצת מתבישת להודות בזה, אבל קצת עולות לי דמעות, ואתה יודע.. אני תמיד בוכה על כמה שאני אוהבת אותך.. ואפילו שאתה קורא את זה ולא רואה אותי פנים מול פנים, אני יודעת שאיפושהוא עמוק בפנים אתה רוצה לחנוק אותי.. אבל אי אפשר P: אני מאוהבת בך! אין שומדבר שיסביר או יתאר אפילו בקצת כמה שאני אוהבת אותך, אין שומדבר שיכול להראות או להמחיש.. ובאמת? שלא צריך.
אתה כבר יודע את זה במילא! אהובי, כמה שאתה חשוב לי! אתה גורם לי ליהיות בן אדם טוב יותר, אתה גורם לי לעצור לרגע, ולהסתכל על עצמי, לראות איפה טעיתי, ומה עשיתי לא נכון, אתה עושה לי כל כך טוב כשאתה לידי, והופך אותי למישהי הרבה הרבה יותר טובה, כמה שרק אפשר. אתה מעורר בי השראה שאין כמותה, ואתה נותן לי כוחות שאף פעם לא נגמרים! אתה מחזק אותי, וכמה שאתה מדהים אותי לפעמים! אתה סומך עליי כל כך, למרות שהוכחתי כמה וכמה פעמים ההפך, אתה בכל זאת סומך עליי, ואני מהטעויות שלי למדתי, ואתה נותן לי מוטיבציה רק להמשיך ולהוכיח לך כמה הרגשות שלי חזקים וכמה שאני שונה, וכמה שלמדתי וכמה שאפשר לסמוך עליי עכשיו. לפני שנה וחצי הייתי ילדה קטנה, והיום... טוב אני עדיין ילדה נורא קטנה, אבל הרבה יותר בוגרת, ובאמת שהכול בזכותך. למדתי איתך כל כך הרבה, עלייך, על עצמי, על מערכות יחסים בכללי.. פשוט תודה ענקית. תודה ענקית על כל האהבה שאתה מעניק, ועל חומת המגן הזאת שבנית סביבי. והאמת שבשלב הזה אני נורא בוכה (פאדיחות.. אל תכעס...) אבל לך כבר אמרתי, ואגיד את זה שוב, הפעם בפורום הרבה יותר רחב, אתה? דותן סקסי לרנר, הולך ליהיות בעלי. ואתה כבר יודע שאבוד לך, אבל הגיע הזמן שכולם (וכולן) ידעו את זה גם. עברנו שנה וחצי.. אני אתאפק עוד כמה שנים, לא אסון ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ תודה אהובי, תודה רבה על שנה וחצי מדהימות שלא הייתי מוותרת אפילו לא על שנייה מהן, תודה רבה אהוב!'

אבל האמת? שגם אחריי כל החפירה הזאת זה לא נראה לי מספיק.

שנה וחצי... ועשיתי לא מעט טעויות.. והוא בכל זאת כאן,

ואנחנו סופרים שנה וחצי למרות הכול..

והפעם? זה באמת לנצח.

אני עוד אתחתן איתו... והינה הוכחה לכך, הטבעת המושלמת שהוא נתן לי במתנה

ואם כבר מדברים על אהובי..

אז הוא טס לפולין.

וזה קשה לי בצורה בלתי מתוארת..

בלילה הראשון, כשהוא רק טס.. אחריי שליוויתי אותו? בכית חצי לילה,

רק מהידיעה שאני הולכת להתגעגע בטירוף.

וכמה שחשבתי שאני אתגעגע? אז טעיתי. אני מתגעגעת הרבה הרבה הרבה יותר משחשבתי...

ובין הציפייה שהוא יחזור כבר, או הרגעים הקטנים שיוצא לי לדבר איתו מידי פעם..

אני מסתכלת על עצמי ומבינה כמה אני זקוקה לו..

כמה קשה לי בלעדיו...

והאמת היא שאני קצת נגעלת מעצמי...

ממתי אני כזאת נזקקת?!

ממתי אני כזאת עלובה ובכיינית?

אבל האמת.. שאני ככה..

ואני באמת לא מסוגלת לחיות בלעדיו,

אני באמת צריכה אותו וזקוקה לו לידי..

והחלק הבאמת הכי הזוי?

איך שהוא נסע ניהייתי חולה.. ועוד איך חולה?

יש לי חום בין 34 ל- 36... איך זה הגיוני בכלל?

יש לי חום נמוך. זה לא נורמלי, 

אבל אני בקושי מתפקדת ונורא קשה לי,

וכולם צוחקים עליי שזה בגלל שהוא נסע וקשה לי בלעדיו..

רק אותי זה לא מצחיק,

רק לי נגמה שזה באמת באמת ככה,

שבאמת הגוף שלי כל כך צריך את הקרבה שלו עד שהוא בעצמו החליט לשבות...

ואני כל כך מתגעגעת..

הלוואי והוא היה צריך אותי כמו שאני צריכה אותו!

אבל מה זה חשוב? רק שיחזור כבר. 

וזה כשישנתי אצלו מלפני חודש בערך.. באמת שזה היה סופשבוע מושלם..

ובינתיים, אני עסוקה באימונים כמעט כל יום כרגיל,

ואני מותשת.. אבל חוצמזה אני נתקלת גם בבעיות כלכליות לא קטנות.

וכולם מתחילים לדבר על עבודה..

ועל הגלידה.

ועכשיו עוד אחת חזרה לגלידה.

והלחץ עולה ת'אמת..

הגלידה?

אני באמת באמת באמת אהבתי את העבודה הזאת.

לא קשור לשומדבר..

אהבתי את העבודה עצמה,

בטירוף!!

אני אפילו לא יודעת למה!! אבל אהבתי כל כך..

ולא רציתי לעזוב בכלל, בכלל!!!!

ועזבתי בגלל לא כי לא רציתי לעבוד יותר אלא בגללו..

ואני כן רוצה לחזור,

ואני מפחדת מאוד ויודעת שזה מסוכן..

אבל אני חזקה מספיק ולמדתי מהטעויות שלי,

ואני כן מסוגלת..

אני מסוגלת..

אוף.. אבל הכול כל כך מוזר וכולם כל כך נגדי בקטע הזה שאני פשוט לא מבינה..

ואני לא רוצה לסיים את הפוסט ככה.

אני רוצה לסיים אותו בנחמד.

היום ה-1/3.

זה היום הראשון של האביב!!

אז אפשר לחייך כי הפרחים פורחים והציפורים מצייצות והכול סופר יפה נורא :P

שיהיה סופ''ש טוב, ושבוע טוב אח''כ :)