טוב אז הספקתי לטוס ולחזור שוב בינתיים..

ההורים לקחו אותי לרודוס.. בתור סוגשל מתנת גיוס שכזו...

היה נעים. כיף. מעניין..

מצחיק אותי שכולם צוחקים עליי..

איזו בתזונה אני שאני לא מפסיקה לטוס הקיץ הזה..

אבל כיף לי ככה שאני מספיקה הרבה...

מבלה קצת לפני הגיוס.

אבל גם פה אי אפשר בלי צרות...

אני לבד נורא.

חבר שלי בתאילנד..

והחבים בצבא..

וכשהם חוזרים אז הם לא מפסיקים לדבר על הצבא.. ועדיין קשה לי...

כי אני לא יכולה להשתתף בשיחות..

ומה? אין מה לעשות. נתקעתי.

אז אני מחכה בסבלנות... פשוט מחכה שישתפר.

הרי ישתפר בטוח.

נכון?

אה.. ושנה טובה :)

ושתמיד נסתכל לאופק.