פרק 2- מלכה שמחה ומאושרת.
באותו בוקר התעוררתי לקול ניפוץ חזק.
לבשתי ג'ינס קצר וחולצה לבנה עם מחשוף V וירדתי למטבח המלכותי,
משם הגיע הקול.
התברר שאחת המשרתות שברה כמה צלחות,בהחלט היה שם באלגן רב.
כל המשרתים ניקו מהר,מפחדים שאבוא למטה,
מה שכבר קרה מזמן רק שאף אחד לא ממש שם לב אליי,
כשעמדתי לי בשקט בצד.
כעבור כמה דקות פתחתי את פי לראשונה,
"בשביל מה אתם מכינים את כל האוכל הזה?" שאלתי,
מסתכלת בהשתאות על כל המעדנים שעמדו בצד,מוכנים ומזומנים שמישהו יאכל אותם.
כל הפנים הופנו אליי.
"הוו גברתי!" צייצה המשרתת המגושמת, "לא שמנו לב שאת פה!"
"זה בסדר..." עניתי,
"לא קרה כלום,כמה צלחות שבורות לא יזיקו לאף אחד,
הרי בכל מקרה כבר לא נשאר פה אף אחד שיאכל בהן חוץ ממני..."
הם שתקו.
פחדו לגרום לי לבכות כנראה,אבל אני כבר החלטתי מזמן שלא אבכה, נכון?!
אם אני אשבר ואהיה מלכה גרועה,כל העם שלי ישבר ביחד איתי,
ומדובר בכמה מיליונים של אנשים...
לא. אני אחייך אל כולם כאילו כלום לא קרה,והמשפחה שלי לא נרצחה,
ולא נשארתי לבד בעולם ואני לא אמורה להיות מוכתרת בעוד כמה שעות כמלכה הבאה.
ואפילו שאני יודעת שכל זה קרה,אני לא הולכת לבכות ואני לא הולכת להצטער.
אני אהיה מלכה שמחה ומאושרת,שמחה ומאושרת כמו שהייתי מאז ומתמיד.
"כל האוכל הזה הוא בשביל ההכתרה שלך הוד מעלתך המלכה איזבלה"
"מה?..." התעוררתי ממחשבותיי,לרגע שחכתי שאני עדיין עומדת במטבח,
"אמרתי..." התחילה המשרתת לומר,
"כן כן,שמעתי מה אמרת אבל בשביל מה האוכל?
הרי להכתרה אומנם מוזמנים כולם אבל לא שמעתי על שום ארוחה מדוברת..."
כל העניין הזה התחיל להיות מעצבן.
"הוו,לא סיפרו לך?
כל האנשים העשירים של הממלכה באים לארוחה מלכותית לארמון אחרי ההכתרה שלך."
"טוב,לא סיפרו לי על זה,מי בדיוק החליט על 'הארוחה' הזאת?"
זאת אומרת,מי החוצפן שהחליט על הארוחה הזאת בלי להודיע לי?
כמובן שאת זה חשבתי לעצמי בלב.
"אמממ... אני חושבת שהיועץ המלכותי של ההורים שלך,ז"ל."
טוב,בהחלט היה לה חוסר טקט.
"אהה,טוב,אני כבר אברר את העניין..." סגרתי את השיחה בנימה קלילה.
התכוונתי לצאת מהמטבח כשלפתע נזכרתי במשהו,
"איך קוראים לך?" שאלתי את המשרתת חסרת השם,
המסכנה שהופתעה מין השאלה ענתה בקול מאת רועד,
"קוראים לי מרי,הוד מעלתך"
"טוב מרי,אז בואי נעשה עסקה קטנה...
כל שמות התואר האלו כמו 'הוד מעלתך' או 'המלכה איזבלה' או 'גבירתי' או כל דבר אחר,
באמת מיותרים. אז אני פשוט אקרא לך מרי ואת תקראי לי בלה,קצר ולעניין."
מרי הסתכלה עליי מופתעת כאילו יש לי תנין על הראש,ראיתי שזה לא מצא חן בעיניה,
אבל היא הייתה צייטנית מטבעה.
"בסדר הוד מעלתך...ז... זאת אומרת בלה..."
צחקקתי לעצמי בשקט ויצאתי מהמטבח,מרי הזאת אומנם קצת מגושמת,
אבל היא בהחלט נראית נחמדה,אולי מצאתי לי חברה חדשה...?
אליס התעוררה משנתה,כולה מזיעה לאחר שחלמה חלום רע,
היא מלמלה לעצמה בשקט,
"אסור לנו לעשות את זה...פשוט אסור..."
כן, המצב בהחלט היה מסובך מבחינתה.
טוב,זה היה הפרק השני,
הוא היה קצת יבש,
אבל הבאים הולכים להיות מרתקים ביותר XD
מקווה שתאהבו,
הנסיכה הקטנה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הנסיכה הקטנה...