לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג הסיפורים שלי D:


סיפורים,שירים,קטעים קצרים ועוד... כל זה במחיר מציאה!! (חצי שקל לכל מילה!)

Avatarכינוי:  הנסיכה הקטנה...

מין: נקבה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728




הוסף מסר

2/2009

פרק 3-נכתב אתמול בשתיים וחצי בלילה... אני מוזרה...?


 

פרק 3-התכנית

 

   

 

"טוב,אני חושב שלהפיל אותה מצוק יכול להיות רעיון מצוין!"

לוקאס הביע את דעתו בשיחה השקטה שניהלו חמישתם,

כיצד להרוג את איזבלה בצורה הטובה ביותר,

המתקבלת על הדעת ביותר והקטלנית ביותר.

"לא,אני דווקא חושבת שלהטביע אותה בים זו אפשרות טובה יותר..."

אמרה ג'סיקה.

אדוראד וג'סטין,שכבר הביעו את דעתם בנושא,

חיכו בקוצר רוח שאליס תפצה את פיה.

לה,מבין חמישתם היו תמיד התכניות הטובות ביותר,

הרי היא הייתה המנוסה ביותר,

הרי אותה גייס האדון לשורותיו ראשונה,

הרי היא הייתה הרוצחת הטובה ביותר שלו,

-אבל הם חיכו לשווא.

"אליס?" אדוארד היה הראשון ששבר את השתיקה,

"מהי התכנית שלך?"

"הממ...אממ...אדוארד,אני...אממ...אהה...איו לי תכנית."

אמרה אליס,כמעט בלחישה.

זו הייתה הפעם הראשונה שהיא דיברה במשך השיחה,

אפשר היה להרגיש שמשהו מטריד אותה על פי שתיקתה ועל פי גימגומה,

אליס מעולם לא שתקה,היא תמיד הביעה את דעתה בכל עניין ועניין,

היא הייתה מלאת ביטחון עצמי ובעלת חזות מרשימה,

זו לא הייתה אותה אליס שהם הכירו,

היא הייתה שונה.

למשך 5 שניות ארבעתם שתקו,

ואז פרצו בצחוק רם.

אליס הבינה שזה לא הולך להיות קל.

"כן," אמר ג'סטין מבין צחקוקים, "בטח אליס,לך אין תכנית הרג,לך!"

"מה אתה מופתע כ"כ? תמשיך לצחוק והתכנית הבאה שלי תהיה עלייך!!"

ג'סטין השתתק בבת אחת.

"אליס שלנו נהיית גרועה מרגע לרגע..."

הקניט אדוארד,

"אני חושבת שמישהי פה מתחילה לאבד את תואר 'הטובה ביותר' האא?"

ג'סיקה ניצלה את הרגע,היא הייתה ארסית וקרירה מטבעה.

"נגמרו לך הרעיונות אליס?"

עכשיו גם לוקאס הצטרף להקנטה המשותפת...

"דיי!" אליס צעקה.

הם שתקו.

היא הרגישה שהיא משתגעת,היא הייתה על סף התמוטטות עצבים,

היא לא יכלה לשאת יותר את המשקל העצום שנח על כתפיה,

מפריע כמו יצור טורדני שלא מרפה.

"היחידים שעל הכוונת שלי כרגע הם אתם!

תפסיקו כבר! אתם מוציאים אותי מדעתי!

נמאס לי כבר מכל תכניות ההרג האלו!!

נמאס לי כבר לרצוח אנשים חפים מפשע שלא יכולים להתנגד לנו,

כי אין להם כוחות כמו שלנו,

נמאס לי כבר מהתחרות הסמויה הזאת שמתנהלת כאן כל הזמן,

'מי הטוב ביותר?' זה הדבר שאתם רוצים להיות בו הכי טובים?

רצח?!

תעזבו אותי כבר בשקט..."

לקחו לה 5 שניות כדי לקלוט את מה שכרגע אמרה,

אליס מעולם,מעולם,לא איבדה שליטה על עצמה,

היא תמיד הייתה רגועה ומחושבת,

יודעת הכל לפני כולם,

ארבעתם הסתכלו עליה בפרצופים נדהמים,

"אליס..." החל ג'סטין לומר,

"תהיה ב ש ק ט ." קטעה אותו אליס,חד וחלק.

היא פתחה את הדלת בתנופה ויצאה מין החדר המחניק אשר בו ניהלו את השיחה,

עד לפני כמה דקות,בנחישות רבה,לא מסובבת את ראשה לאחור אף לא פעם אחת.

במוקדם או במאוחר,חשבה לעצמה,

אני אצטרך לספר להם...

 

 

השעה הייתה 19:00, ישבתי לי בחדר,אחרי ההכתרה,

עם הכתר על הראש,גוש גדול וכבד של זהב ויהלומים-מיותר בהחלט!

בחנתי כמה חולצות וניסיתי לחשוב מי תהיה האלגנטית ביותר בשביל

 "ארוחת העשירים המפונקים!" שאמורה להתקיים הערב בשעה 20:00,

לבסוף החלטתי ללכת על שמלה בצבע כחול שמיים,

שהתאימה כמו כפפה ליד לשיער החום בהיר/שטני שלי ולעיניים הירוקות,

אמא תמיד אמרה לי שאני מאוד יפה וכחול מדגיש את העיניים הבורקות שלי...

הוספתי שרשרת קטנה ונעלי עקב לבנות והייתי מוכנה.

צעדתי לי בשקט לבדי בארמון אל עבר סיוט אחד גדול-

שרירי לחיים תפוסים מרוב חיוכים,רגליים כואבות מרוב ריקודים על עקבים,

כאב ראש מרוב: "כן תודה,גם השמלה שלך יפה..." לנשים אם שמלות מזעזעות,

והכי גרוע,שיעמום ענקי מרוב שיחות פוליטיות ועיסקיות עם גברים מבוגרים,

שחושבים באמת שמה שמעניין אותי כרגע זה לדבר איתם,איתם!

אכן,זה הולך להיות סיוט.

 

 

הנה סיימתי לכתוב את הפרק השלישי,

יום אחרי שהעלתי את השני,

אני גאה בעצמי XD

זה היה פרק מאוד יפה בעיני,

פה אני באמת השקעתי מאמץ...

אני מקווה שאתם תאהבו אותו כמוני,

זה נחמד לקבל תגובות מעודדות,

זה מדרבן אותי להמשיך הלאה,

טוב,סיימתי עם החפירה,

גוד ביי (:

הנסיכה הקטנה...

 

 

 

 

 

נכתב על ידי הנסיכה הקטנה... , 28/2/2009 16:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 2-כתבתי בשיעור אסטרונומיה כי היה מ ש ע מ ם !


 

פרק 2- מלכה שמחה ומאושרת.

 

   

 

באותו בוקר התעוררתי לקול ניפוץ חזק.

לבשתי ג'ינס קצר וחולצה לבנה עם מחשוף V וירדתי למטבח המלכותי,

משם הגיע הקול.

התברר שאחת המשרתות שברה כמה צלחות,בהחלט היה שם באלגן רב.

כל המשרתים ניקו מהר,מפחדים שאבוא למטה,

מה שכבר קרה מזמן רק שאף אחד לא ממש שם לב אליי,

כשעמדתי לי בשקט בצד.

כעבור כמה דקות פתחתי את פי לראשונה,

"בשביל מה אתם מכינים את כל האוכל הזה?" שאלתי,

מסתכלת בהשתאות על כל המעדנים שעמדו בצד,מוכנים ומזומנים שמישהו יאכל אותם.

כל הפנים הופנו אליי.

"הוו גברתי!" צייצה המשרתת המגושמת, "לא שמנו לב שאת פה!"

"זה בסדר..." עניתי,

"לא קרה כלום,כמה צלחות שבורות לא יזיקו לאף אחד,

הרי בכל מקרה כבר לא נשאר פה אף אחד שיאכל בהן חוץ ממני..."

הם שתקו.

פחדו לגרום לי לבכות כנראה,אבל אני כבר החלטתי מזמן שלא אבכה, נכון?!

אם אני אשבר ואהיה מלכה גרועה,כל העם שלי ישבר ביחד איתי,

ומדובר בכמה מיליונים של אנשים...

לא. אני אחייך אל כולם כאילו כלום לא קרה,והמשפחה שלי לא נרצחה,

ולא נשארתי לבד בעולם ואני לא אמורה להיות מוכתרת בעוד כמה שעות כמלכה הבאה.

ואפילו שאני יודעת שכל זה קרה,אני לא הולכת לבכות ואני לא הולכת להצטער.

אני אהיה מלכה שמחה ומאושרת,שמחה ומאושרת כמו שהייתי מאז ומתמיד.

"כל האוכל הזה הוא בשביל ההכתרה שלך הוד מעלתך המלכה איזבלה"

"מה?..." התעוררתי ממחשבותיי,לרגע שחכתי שאני עדיין עומדת במטבח,

"אמרתי..." התחילה המשרתת לומר,

"כן כן,שמעתי מה אמרת אבל בשביל מה האוכל?

הרי להכתרה אומנם מוזמנים כולם אבל לא שמעתי על שום ארוחה מדוברת..."

כל העניין הזה התחיל להיות מעצבן.

"הוו,לא סיפרו לך?

כל האנשים העשירים של הממלכה באים לארוחה מלכותית לארמון אחרי ההכתרה שלך."

"טוב,לא סיפרו לי על זה,מי בדיוק החליט על 'הארוחה'  הזאת?"

זאת אומרת,מי החוצפן שהחליט על הארוחה הזאת בלי להודיע לי?

כמובן שאת זה חשבתי לעצמי בלב.

"אמממ... אני חושבת שהיועץ המלכותי של ההורים שלך,ז"ל."

טוב,בהחלט היה לה חוסר טקט.

"אהה,טוב,אני כבר אברר את העניין..." סגרתי את השיחה בנימה קלילה.

התכוונתי לצאת מהמטבח כשלפתע נזכרתי במשהו,

"איך קוראים לך?" שאלתי את המשרתת חסרת השם,

המסכנה שהופתעה מין השאלה ענתה בקול מאת רועד,

"קוראים לי מרי,הוד מעלתך"

"טוב מרי,אז בואי נעשה עסקה קטנה...

כל שמות התואר האלו כמו 'הוד מעלתך' או 'המלכה איזבלה' או 'גבירתי' או כל דבר אחר,

באמת מיותרים. אז אני פשוט אקרא לך מרי ואת תקראי לי בלה,קצר ולעניין."

מרי הסתכלה עליי מופתעת כאילו יש לי תנין על הראש,ראיתי שזה לא מצא חן בעיניה,

אבל היא הייתה צייטנית מטבעה.

"בסדר הוד מעלתך...ז... זאת אומרת בלה..."

צחקקתי לעצמי בשקט ויצאתי מהמטבח,מרי הזאת אומנם קצת מגושמת,

אבל היא בהחלט נראית נחמדה,אולי מצאתי לי חברה חדשה...?

 

 

אליס התעוררה משנתה,כולה מזיעה לאחר שחלמה חלום רע,

היא מלמלה לעצמה בשקט,

"אסור לנו לעשות את זה...פשוט אסור..."

כן, המצב בהחלט היה מסובך מבחינתה.

 

 

 

טוב,זה היה הפרק השני,

הוא היה קצת יבש,

אבל הבאים הולכים להיות מרתקים ביותר XD

מקווה שתאהבו,

הנסיכה הקטנה...

 

 

 

 

נכתב על ידי הנסיכה הקטנה... , 27/2/2009 13:53  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

710

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנסיכה הקטנה... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנסיכה הקטנה... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)