הנה אני, לא דומה לעצמי, לא דומה גם למה שהייתי

את הסופ''ש העברתי עם ההוא בדירה אקראית בתל אביב שהוא שמר עליה. עם מעט שעות שינה אבל הרבה שעות בין השמיכות היה לי כ''כ כיף שזה פשוט פשע שהייתי צריכה לעזוב לעבודה. 

הרגיש כל כך נכון להיות איתו בעיר שבה אף אחד לא מכיר אותנו, אוכלים ארוחת בוקר ביתית במרפסת, מטיילים עם הכלבה בירקון או סתם נמרחים על הספה. 

עדיין מוזר לי החיבור הלא-קשור בעליל בינינו, אבל זה נחמד שאין רגשות מיותרים ופשוט כיף ונהנים מהרגע. גם ככה הזמן איתו עומד להיגמר לי, אז למה לא, בעצם? 

כנראה הסיכון הכי טוב שלקחתי לאחרונה.

-

עוד שבועיים מקסיקו יוהווווווו