לכל מי שקורא תבלוג שלי.....

יש לי חדשות נוראיות....

אני חולה במחלה נוראה ללא מרפא ושמה

מחלת חוסר הטקט.... מחלה זו היא נוראה

מפני שהיא גורמת לי לומר כל מה שאני חושבת

בלי לחשוב פעמיים.... ולכן עם אני יורדת עלייכם בתגובות

אל תעלבו אני לא שונאת אותכם אני שונאת תתגובות שלכם

באהבה,

           סאפ D:

למה? למה אנשי חייבים להיות חארות?!?

מה זה עושה להם טוב בלב לפגוע באחרים?

הם נהנים מהמחשבה על בנאדם שיושב לבד בבית ובוכה בגללם?

אם כן אז האנשים האלה ממש מסכנים!!! כי זה אומר שאין בהם שום דבר

טוב והם מלאים בשנאה עצמית....

ולמה החברות שלי תמיד עסוקות שאני צריכה אותן?!?

ולמה לאנשים יש אבן במקום שבו אמור להיות הלב?

למה כל פעם שאני נפגעת יש רק אחת שמבינה אותי והיא

תמיד עסוקה בעצמה או אם חברות אחרות?

למה תמיד אני צריכה לסבול?

למה תמיד אותי שונאים?

למה תמיד ממני מתעלמים?

למה אני תמיד לבד?

אשמח לקבל תשובות....

אני מדברת עם אופיר ואני מתחילה לדמוע.....

אני ממש ממש מתגעגעת לחברות שלי.....

אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדיהן...

זאת אמורה להיות השנה האחרונה שלי איתן

אבל אני לא יודעת אם אני יחזיק מעמד את התיכון

בלעדיהן אני רוצה איתן תמיד איתי....

מה אני יעשה בלעדיהן למישו יש עצות בשבילי?????!!!!!!!?????.....