אוטופיה

אני אתחיל בזה שהתחושות שלי בדרך כלל צודקות, הרגשתי שהולך להיות שישי מוצלח וכך היה. 
לא נהנתי ככה חודשים, ראיתי אנשים שלא ראיתי כל כך הרבה זמן, כשהגעתי כולם כבר היו מסטולים מהתחת וזה היה כל כך משעשע!

וכאן אני מגיעה לקטע שבו מחצית מהאנשים שלא ראיתי מלא זמן החמיאו לי, אמרו שרזיתי, שאני נראת מעולה, חיבקו והרימו אותי באוויר כאילו כלום, זה גרם לי מצד אחד להרגיש טוב, ממש טוב.
אבל מהצד השני... 

המשפט "ואיי ממש רזית" גורם לי לחשוב- הייתי עד כדי כך שמנה לפני?
ואם אתה חושב על זה ככה אז קצת מעליב, אני משתדלת לחשוב על זה בתור מחמאה אבל זה קשה לי, זה תמיד נשמע מעליב.

אני חייבת להפסיק לחשוב כלכך הרבה. וללמוד לקבל מחמאות.