אומנות זה תחום מעורער.
אני חולמת יום אחד להיות כשרונית כמו דאלי או מגריט ולהצליח לבטא את כל מה שחולף לי בנפש על פיסת בד בדרך כל כך יפה ובעלת משמעות.
בגלל זה זה חלום, כי אני יודעת שזה לא יקרה אין לי את הכישורים בשביל זה.
אבל מידיי פעם אני אוהבת גם לשבת מול פיסת נייר ריקה ופשוט לחכות עד שמגיעה התגאלות שמובילה ליצירה מדהימה,
לאחרונה חלפו לי כל כך הרבה דברים בראש וניסיתי לבטא אותם על הפיסת נייר הזו, ופשוט לא הצלחתי כל פעם שניסיתי בסוף נכשלי, אני צריכה להיות מסוגלת להתגאות ביצירה שלי לאהוב כל פרט קטן שמופיע בה, אם זה לא מושלם מוחקים ומתחילים מהתחלה.
אני רוצה להתצליח כל כך, אני נכשלת בהרבה דברים מסביב, אני רוצה שיהיה לי את זה- הציור החבוי שנמצא לו במגירה שמסמל חלק מההצלחה האישית שלי.
תמיד אומרים שהאמנים המוצלחים הם המופרעים בעלי סיפורי רקע מעניינים שמביאים אותם ליידי ביטוי באומנות שלהם, אני כבר מופרעת בעלת סיפור רקע מעניין מכך לא אמור להיות משתמע שאני יכולה להיות גם אמנית טובה ?
יש כאלה שמשתמשים בסמים כדי לקבלת השראה יש כאלה שגם בהיפנוזה.. כל דרך שמצליחה לחדור לתת מודה,
אצלי מה שעבד זה מחסור שנות שינה מטורף ופינק פלויד באוזניים- דבר שהוביל ב3 בבוקר לתהליך ההיוולדות של ההצלחה הקטנה והפרטית שלי.
איכות הצילום גרועה אבל במציאות הציור מקסים...