אוטופיה
|
| 11/2012
אני במצב רוח טוב, ממש טוב, כרגע לא בטוחה מדוע ולמה, אבל טוב לי. סוג של שומעת לי את הגרין דיי באוזניים
משתפר מיום ליום. שימשיך ככה.. מחכ לשישי הולך להיות מטורף, הולך להיות פה Froject X 400+ אנשים במקום אחד, אנחנו במקום מבודד דברים כאלה לא קורים לעיתים קרובות.
לפחות המסיבה הזו נתנה לו סיבה לבוא לעיר, אני מתגעגעת אליו כל כך, הוא היחיד הוא מבין אותי, הוא פגום הרבה יותר ממני ומיוסר יותר טוב מכל פסיכולוג שאני אפגוש הוא לא מודע לעוצמה שיש לו עלי, זה גובל בהערצה אני צריכה לראות אותו, לדבר, להקשיב. הוא הסם שלי. הרוסי הפואטי והמיוסר שלי.
אני מתגעגעת.
אני לא מסוגלת יותר, אני זקוקה לזה נואשות, מחר אני קונה קופסא.
נשמע לי קיצ'י כל כך, אבל נכון זו משיכה יותר נפשית מפיזית, אני לא צריכה ממנו יותר מחיבוק. דביק כמו מרשמלו המשפט הזה
| |
|